|
|
Page:6
שיטת השוט והגזר האתגרים הגדולים לא עמדו בפני הורדוס רק מבחוץ . גם המצב הפנימי בארץ , בקרב עמו , ובינו לבין שכניו _הלא יהודיים , חייב תעוזה , תושייה ותבונה עילאיות אצל אדם ששאף לשלוט בו ולאחד את היסודות השונים והמנוגדים האלה . כשהורדוס עלה לשלטון , הוא היה שנוא בעיני גורמים רבים . הנוכרים בארץ ודאי לא ששו לקבל על עצמם שלטון יהודי כלשהו . זכרונות ממשלת החשמונאים ויחסה העוין לנוכרים גרמו להם מרירות ודאגה . גם אצל היהודים היו חוגים שהגיבו על עליית הורדוס ומשפחתו בהסתייגות מסוימת ואף בהתנגדות גלויה . היו ביניהם שצידדו בחשמונאים ואחרים שנרתעו מאכזריותו של הורדוס בדרכי עלותו לשלטון . כלא צל של ספק היו אנשים שהסתכלו בעין רעה על היחסים ההדוקים שנרקמו בין הורדוס לרומאים , ועוד שנפגעו מזאת , שבן גרים יעז להכתיר את עצמו מלך היהודים . הורדוס הצליח להתמודד עם קשיים אלה ואף להתגבר עליהם . בראש ובראשונה הוא נקט את מדיניות השוט . הוא כנה שורה של מבצרים בחלקים שונים של הארץ , כדי להשגיח מקרוב על האוכלוסיה המקומית ולדכא כל התקוממות לכשתבוא . הוא גם אירגן מערכת שלמה של מרגלים , לדווח לו על כל אירוע או מיפגש חשוד בממלכתו . המלך אף אסר על התכנסויות שלא קיבלו היתר מראש מהשלטונות . אולם יחד עם השוט , גם הושיט את ה'גזר' ו יד נדיבה לכל חלקי האוכלוסיה . לנוכרים הוא בנה ערים ומוסדות ציבור רכים על אף תופעה זו , לא היהודים כעם ולא הורדוס כמנהיגם השתעבדו לקביעות רומאיות בתחום התרבות . פעמים הרבה רעיון או נוהג שאומץ מתרבות זרה עבר שינויים ניכרים עד שהתקבל והתמסד בקרב העם , ולפעמים הנוהג בעם היה שונה לחלוטין מהנורמות המקובלות באותה תרבות זרה . במקרים אלה לא רק שהעם לא היה מוכן לקולטן , אלא שהוא אפילו גילה התנגדות נמרצת ודחה תופעות מסוימות . תגובה כזאת ניכרת בהיעדר אמנות הדמות בחברה הישראלית דאז . כל עיר רומית , כל כיכר , רחוב ובית היו מקושטים בפסלים וצלמיות , וכן בתמונות של אנשים או בעלי חיים . פסלים וצלמיות נעדרו בקרב היהודים מאז תקופת בית ראשון ואף ציור דמויות — דבר ידוע ומקובל לפני כן וגם לאחר מכן — היה אסור לחלוטין בפרק הזמן שבו אנו דנים . ולבסוף , היו תחומים שבהם עם ישראל הנחה את אורח חייו על פי דפוסים קיימים ואף פיתח אותם בהתאם לצרכיו — מבלי להידרש לעולם מסביבו ; לוח החגים וסדרי הקורבנות היו ייחודיים לעם , ובדומה , מתקני רחצה לשם טהרה , מקוואות , שאין למצוא הקבלות להן בתרבויות האחרות . הרצון להשתלב במידה זו או זו לא היתה פרי יוזמתו של הורדוס בלבד , אלא גם נבע מכורח המציאות . ארץ ישראל דאז היתה במגע מתמיד עם העולם הרומי : חיילים , סוחרים , והנוכרים של ארץ ישראל עמדו בקשר יומיומי עם היהודים . תהליך זה קיבל זירוז רציני מפאת הקשר ההדוק בין העם בציון ובין אחיו שהשתקעו בחוץ לארץ . אלה האחרונים נחשפו במידה רבה להשפעות שכניהם , ואין ספק שנוכחותם בארץ — בדרך קבע או ארעי — השפיעה על תושבי הארץ .
|
|