|
|
Page:13
ייעוד לאומי בזיקה לארץ מימוש הייעוד הזה נקשר מראשיתו בארץ שאליה נצטווה אברהם ללכת ( בראשית יב א . ( רק על אדמת כנען ( יב ו ) נראה ה' אליו ומבטיח לו : "לזרעך אתן pxrrnK הזאת" ( יב ז , ( ורק על אדמת הארץ ( ארץ כנען ) בונה אברהם מזבחות לאל הנראה אליו וקורא בשם ה' ( יב ז-ח . ( בהזדמנויות שונות במהלך מסותיו ומסעותיו של אברהם בארץ כנען חוזר ונגלה אליו ה' וחוזרות ונשמעות הבטחותיו על ייעודו כ"גוי גדול" ועל מתן הארץ לו ולזרעו עד עולם ( בראשית יג טו ; טו יח ; והשווה ההבטחה בשם אל שדי , יז ח שברובד ה"כוהני . ( " באופן דומה נגלה ה' לבנו יורשו של אברהם , יצחק , ואחריו ליעקב , ובהזדמנויות שונות , בסיפור חייהם ונדודיהם בארץ כנען , מבטיח להם ה' הבטחות הזהות בתוכנן ובסגנונן לאלו שניתנו לאברהם ( כו ב-ד , כד ! כח יג-טז ; לא ג ; והשווה ההבטחות מפי אל שדי , כח ג-ד ; לא יא-יב . ( מאבות משפחה לאבות האומה באמצעות ההתגלויות וההבטחות הללו הפכו האבות מאבות משפחה ובתי אב לאבות האומה ; מאישים — לסמלים לאומיים . על ידי ייחוסם זה לזה בשושלת יוחסין מאב לכנו יורשו , הנקבע על פי האל , נוצרה רציפות של שלושה דורות של אבות מורישים , מולידי עם ; הדור הרביעי , בני יעקב , מהווה את שנים עשר שבטי ישראל . " תולדות" האבות ( בניסוחו של המחבר ה"כוהני" שעיצב את המסגרת ההיסטוריוגראפית של הסיפורים על האבות ) היו לסיפור ראשיתן של תולדות ישראל . זיהוים של בני יעקב כשנים עשר שבטי ישראל מופיע בסיום ברכת יעקב לבניו ( בראשית מט כח ; ואפשר שהוא נרמז בהתגלות לאברהם בסיפור ברית בין הבתרים "ודור רביעי ישובו הנה" ... טו טז . ( ייחודה של שושלת היוחסין הישראלית התפיסה על אודות היווצרותם של עמים מאבות קדמוניים אינה מיוחדת לישראל , ואינה מייחדת את ישראל על פי תפיסת המקרא . גם "תולדותיהם" של הגויים האחרים , וביניהם אף כאלה שקדמו בזמן לישראל , נובעים מאבות מולידים , כפי שמעיד "לוח העמים" ( בראשית פרק י , ( שבו נפתחת רשימת הגויים לתפוצותיהם בבני נח — שם , חם ויפת — שמהם "נפרדו הגוים בארץ אחר המבול" ( י לב . ( תפיסה זו משתקפת גם באגדה האטיולוגית על היות מואב ועמון צאצאיו של לוט ( יט לז-לח . ( אך הצביון המיוחד של היווצרותו של ישראל נעוץ בהשתלשלות היוחסין שלו מאב לבן , בשלשלת יוחסין של ארבעה דורות , ובבחירה האלוהית של הבן ( מבין כמה בנים , בדרך כלל הצעיר שבהם ) היורש את הייעודים הלאומיים שהובטחו לאביו . שילוב הלאומית והתודעה הדתית תיאור שלשלת היוחסין של ארבעה דורות תואם את המבנה האופייני של בית האב בחברה הישראלית השבטית , שהיה מורכב מאבות , בנים , בני בנים וריבעים . הדגם של שנים עשר בנים , שמהם נתהוו שנים עשר שבטי ישראל , אינו מיוחד לישראל על פי תפיסת המקרא . הוא מופיע כספר בראשית — ברשימת בני נחור ( בראשית כב כ-כד . ( שנים עשר "נשיאם לאמתם" נמנים ברשימת בני ישמעאל ( כה יב-יחא ושנים עשר "אלופי עשו למשפחתם" מתייחסים לעשו אבי אדום ( פרק לו . ( מסתבר אפוא שלא הדגם הגגאלוגי של הולדת עם הוא המייחד את ישראל לפי תפיסת המקרא ; אף לא ייחוסו לאב אחד , שהרי מאברהם נולדו גויים נוספים : ישמעאל ומדץ ( ראה בני קטורה , בראשית כה ב-ד , ( ומיצחק — עשו .
|
|