|
|
Page:11
תפיסת המקרא וההתהוות ההיסטורית : שני היבטים את שאלת ראשיתו של ישראל אפשר לבחון משני היבטים שונים : האחד , כיצד נתפסה ראשית ישראל וזיקתו לארצו בעיני מחברי המקרא ; והשני , מה היחס שבין תפיסת המקרא על ראשית ישראל ובין התהוותו ההיסטורית הממשית של ישראל כעם בארצו . בחינות פנים ובחינות חוץ ההיבט הראשון מתבסס ביסודו על בחינות פנים מקראיות , שעיקרן ניתוח ספרותי ביקורתי של הטקסט , הבחנה בין רבדיו השונים והערכת המגמות ההיסטוריות והרעיונות המשתקפים בעריכתו . ההיבט השני מושתת ביסודו על בחינות חוץ מקראיות , אשר עיקרן עימות התיאור המקראי עם עדויות שמחוץ למקרא . שילובם של שני ההיבטים האלה עשוי לקרב אותנו להשערה סבירה בעניין ראשיתו של ישראל ולהערכה מאוזנת בדבר התהוותו . שני כיוונים בתיאור המקראי שני כיוונים מנוגדים הצטלבו בתיאור התהוותו של ישראל במקרא . האחד מייצג את שאיפתם של בתי אב ושבטים שמהם נתהווה ישראל לשמר את חוויות העבר שלהם , שנתגלגלו במסורת ארוכה שבעל פה , אף לאחר שנוצרה מסגרת לאומית מדינית מאוחדת . השני מייצג את המניעים הלאומיים והדתיים של מחברי תולדות ישראל , שפעלו לאחר גיבושה של הממלכה , לשחזר את קורות העבר על ידי האחדת המסורות השבטיות בהתאם לתפיסה לאומית דתית ועיצוב היסטוריה לאומית אחידה ממסורות אלו . מכיוון שאף אחד משני הכיוונים אינו מייצג שלב מוגדר אחד , או מחבר אחד , קשה ההפרדה בין המסורת שבעל פה ובין החיבור והעריכה בכתב . אותנטי ורפלקטיבי בתיאור העבר הניתוח הספרותי הביקורתי עשוי אמנם לסייע לנו להבחין במידה סבירה בין הסיפור הראשוני ובין עיבודו ועריכתו המאוחרים , אך אין בהבחנה זו כדי לקבוע בבירור שהסיפור הראשוני הוא ממילא היסטורי ועובדתי . מאידך גיסא עשויה הביקורת ההיסטורית לסייע לנו להבחין בין זמנו של ההיסטוריוגראף המתאר ובין זמנו של המאורע המתואר . אך אין בהבחנה זו כדי לקבוע שתיאורו את העבר משקף בראש וראשונה את עולמו ההיסטורי והרוחני של המתאר ( ולא את העבר שאותו יצא לתאר , ( שהרי אפשר לתאר את העבר מנקודת תצפית רחוקה ממנו בזמן , אך מתוך נאמנות למסורות שנשתמרו עליו . התלבטויות אלו תלווינה את הסקירה על ראשית ישראל בתפיסת המקרא . ראשית ישראל וזיקתו לארצו בתפיסת המקרא
|
|
|