|
|
Page:171
המשמרות , ועמו יוסף בן אבראהים אל תלי היהודי מנבני ] החסות בעיר ירושלים הנאצלה . הצובאשי הנזכר מסר , כי בעודו מסייר [ ברחובות ] העיר , זמן רב לאחר [ השמעת ] קול התופים [ לחילופי ] המשמרות , למטרת שמירה והגנה , בהיותו בקירבת מנזר הסיריאנים הוא ראה את יוסף הנזכר כשהוא שיכור משוטט בסימטה . ואילו הוא הרי הזהיר בעבר שלא ילך אדם ברחובות ובסמטאות לאחר [ השמעת ] קול התופים [ לחילופי ] המשמרות של מצודת ירושלים הנאצלה . אי לזאת , עצר אותו [ הצובאשי ] ודרש להענישו בשל כך בדי להרתיע את זולתו [ ממעשים ] כדוגמת אלו . יוסף הנזכר נשאל על אודות העניין וענה , שהוא התארח אצל חנון בן יעקוב אל צעידי הנוצרי ויצא מעמו בזמן הנזכר כשפניו מועדות לביתו בשכונת היהודים . הצובאשי [ וראש ] שומרי הלילה פגשו בו ועצרוהו . כמתחייב מכך ראוי יוסף הנזכר לעונש באורח בר ציות ובאופן חוקי על אשר עבר עבירה על פי האזהרה שהוזהר [ כאשר ] עזב [ את ביתו . הדברים ] נכתבו בסגיל כהווייתם בתאריך [ 2 ] 6 בחודש רמדאן שנת . 982 178 משוגע שהפריע לתפילת היהודים [ 31 / 57 ] במושב בית הדין של השריעה הנעלה בירושלים הנאצלה והנצורה יפארה אללה יתעלה , בפני מולאנא , עמוד התווך של הסגנים ובחיר חכמי הדת בעלי הבינה , הקאדי עבד אל לטיף השופט החנפי , לנצח יהיו חסדו ומעלתו , הופיעה ... קבוצה מקרב עדת היהודים המתגוררים בעיר ירושלים הנאצלה , והם : יהודא בן מוסא הנפח , יוסף בן עבד אל כרים , שמילה ז קן היהודים , סלמון בן מוסא שלאל וזולתם מהקהילה היהודית . הם התלוננו וקבלו על עלי המשוגע , [ שהוא ] מבין עניי העיר ירושלים הנאצלה , בטענה כי בכל יום שבת הוא בא לשכונתם , עולה על גגות חדריהם בקירבת בית הכנסת המוכר כשלהם , רוקע ברגליו על ראשיהם , משליך עליהם אבנים , חושף את ערוותו בפני נשותיהם ותוקף את נשות היהודים , וכי דבר זה פוגע בהם ואין להם היכולת לאסור עליו ולהניאו ממעשים אלה . הם ביקשו לאסור זאת עליו , להסיר את הנטל שלו מעליהם , להביא להפסקת שיבוש חייהם ולהרתיע אותו מהם בדרך חוקית . כאשר נודע הדבר למולאנא השופט הנ"ל , הוא ציווה להביא את עלי המשוגע הנזכר אל מושב בית הדין של השריעה הנאצלה . הוא הובא בפני [ הקאדי , [ מי ייתן וימשיך אללה לזכותו במעשים טובים ] , וזה האחרון ] פירט בפניו את הדברים שסיפרו היהודים בגנותו , והוא הכחיש זאת . מולאנא השופט הנ"ל , לנצח תהי רוממותו , היתרה בו שמהיום והלאה הוא יהא ראוי לעונש , הלקאה נמרצת ומאסר ממושך , אם יתברר וייוודע שהוא שיבש את [ חיי ] עדת היהודים , או [ אפילו ] אחד מהם , או הכביד עליהם , או עלה על גגות חדריהם ורקע עליהם ברגליו והשליך עליהם אבנים , או חשף את ערוותו בפני נשות היהודים , או שם פניו לבית הכנסת שלהם ביום שבת , או ביום חמישי או בכל זמן שהוא . [ זוהי ] התראה חוקית בת ציות . [ הדברים ] נרשמו ב 3 בחודש רביע אל תיאני שנת . 984 תעודה 177 1 במקור : 'דק אל נובה , " שפירושו השמעת קול תופי המישמר בעת החלפתו . 9 2 בינואר . 1575 תעודה 178 1 במקור : "גימאעה 2 . " מילולית . מקומותיהם . J מילולית : במצבם . 30 4 ביוני . 1576
|
|