|
|
Page:164
167 הכאת יהודייה הביאה להפלת עוברה נ 3 / 49 ו ; 6 סיכום ] הדיון שלהל ן נערך בפני הקאדי החנפי בנוכחות הצובאשי של ירושלים : האישה [ א ] סתיר בת עבד אללה הנגר היהודי הופיעה בבית הדץ ועמה הגברת מירה בת מנצור וע'אליה בת אסחאק היהודי . [ א ] סתיר סיפרה , כי היא היתה הרה , וב וו בחודש שלהל ן התנפלה עליה מירה בבית שכנה אל זלאבאני , רבה עמה והיבתה אותה בראשה , וכתוצאה מכך היא דיממה מאז . ואילו ע'אליה התנפלה עליה למחרת בבוקר , רבה עמה וזרקה עליה אבן , ולכן הפילה את עוברה הזכר יום קודם לבואה לבית הדין . היא הביאה את עוברה לבית הדין על גבי מגש קטן , ובהתאם לדבריה ביקשה כי תוענשנה . מירה הודתה כי היכתה אותה בידיה על ראשה , אולם עיאליה הכחישה כי זרקה עליה אבן , אך הודתה כי רבו [ ביניהן . [ הקאדי החליט להשהות את העניין עד להבאת ראיות . נרשם בשליש השני של חודש רביע אל אול שנת ' . 975 168 מלקות ליהודי שהיכה חברו עד זוב דם [ 223 / 51 ] במושב בית הדין של השריעה הנאצלה בירושלים הרמה , יפארה אללה יתעלה , בפני מולאנא מופת הסגנים ובחיר חכמי הדת בעלי הבינה הקאדי החנפי עלי , ירבו מעלתו ורוממותו ויתמלאו כל משאלותיו , ובנוכחות אחמד דירי אל ד'כרי שמונה מטעם מופת [ האנשים ] הדגולים אבראהים כתחידא , צובאשי העיר ירושלים הנאצלה , ירבה הודו , [ קרו הדברים הבאים [ .- סלמון בן יוסף היהודי מ [ בני ] החסות בעיר ירושלים הנאצלה תבע את עאזר בן אבראהים היהודי מ [ בני ] החסות בעיר ירושלים הנאצלה [ בטענה , [ כי ביום תאריכו [ של מסמך זה המצוין ] בתחתיתו בשוק הבשמים הוא התנפל עליו , היכה אותו בידו על פניו והגיר את דמו מפיו בדרך בלתי חוקית . [ כמו כן ] הוא הגיר את דמו והיכה בידו על אפו והגיר את רמו עד שכיסה [ ו הדם . סלמון ] ביקש את המגיע לו באופן חוקי . [ עאזר ] נשאל על אודות העניין , הוא הכחיש [ וביקש ] בי יוכיח את טענתו . התובע התבקש [ להביא ] ראיה חוקית התואמת את טענתו . אז הביא סלמון את אסמאעיל בן עינאם אל נאבלסי , אל זיני עבד אל נבי בן הקאדי אבו אל נצר אבן כאתב אל זית , הנקיב אחמד בן אל חאג' מחמד אל חנבלי , שיח' עבד אללה בן מחמד בן אל כרדי ושיח' אבראהים בן מחמד בן אל אצפר . לאחר שנתבקשו להעיד כחוק , הם העידו על פי טענתו של התובע הנזכר , כי ביום תאריכו [ של מסמך זה המצוין ] תעודה 1 67 24-15 1 בספטמבר . 1567 תעודה 168 ו כאן כנראה לא תואר , אלא שם פרטי . 2 במקור : "סוק אל עטארין . " ג מילולית ו בנו של לבלר שמן הזית , וייתכן שמתייחס לתפקיד של מי שרשם את כמויות שמן הוית שהובאו אל ירושלים , נמכרו בה , וקרוב ליי"יי בכל מדוחה- 'גל שמ 1 הזית ישימישיו בירושלים דאז , ראה כהן , כלכלה , עמי . 81-74 4 אולו "נקיב אל-אשראף , " אם כי רוב אלה — הנמנים על צאצאי הנביא — היו חנפים , ולכן גם האחראי עליהם נמנה עם אותה אסכולה . ואולי רמז בכך למציאות מספר ניכר של אשראף הנבלים בירושלים דאז .
|
|