|
|
Page:152
יד . התנכלויות ליהודים יסוד של התנהגות שרירותית ואלימה מצד השליט כלפי הנתינים הופיע מדי פעמ בירושלים לא רק כלפי היהודים / בראשית המאה טענו נציגי כל העדות בבית הדין , כי המושל ומתורגמנו גוזלים את כספם , ובסוף המאה הועלתה טענה דומה על ידי מוסלמים מן הכפרים שבסביבות ירושלים ( תעודות מס' . ( 156 , 148 אולם מספרן של תלונות מפורשות , שהגישו ראשי הקהילה היהודית כנגד נציגי השלטון העושקים אותם בשל היותם יהודים הוא גדול בהרבה . לעתים היו אלה התנכלויות של אנשים פרטיים : מוסלמי מכפר סמוך לירושלים פגש מחוץ לחומות העיר , ליד בריכת הסולטאן , יהודייה ששבה לאחר שסיימה את מלאכת הכביסה . משזיהה אותה כי יהודייה היא , היכה אותה באבן ופצעה בראשה ( תעודה מס' . ( 149 מוסלמי אחר , צורף מירושלים , ניסה לגרור בכוח את בר הפלוגתא היהודי שלו מביתו אל חדרו של הסובאשי — הממונה על הסדר והבטחון בעיר — כל זאת ללא אישור או הצדקה מצד הרשות ( תעודה מס' . ( 151 בעלי משמעות כבדה הרבה יותר היו המקרים , שבהם מקורה של הפגיעה ביהודים לא היה בסכסוך פרטי שהתעורר , אלא בפעולותיו של נציג רשמי של הרשות או במעשים שנעשו בהנחייתו . גם כאן יש להבדיל בין תלונות פרטיות לבין טענות כלליות יותר . בקבוצה הראשונה נכללה , למשל , תלונתו של אחד מראשי הציבור היהודי בשנות החמישים על כי המוחתסב של ירושלים , הממונה על השוק והמסחר בו , כופה עליו קניית מוצרי צריכה מסוימים בכמויות ובמחירים שהם בחזקת עושק ( תעודה מס' . ( 152 בסוף שנות השמונים התלוננו כמה מראשי הציבור היהודי על אחד האישים המוסלמים המתאנה להם , מלשין ללא יסוד בפני האחראי על הבטחון בעיר וגוזל מהם כסף תוך שימוש בכוח ( תעודה מס' . ( 157 תלונה בעלת אופי דומה , אם כי חמורה יותר בהיקפה , היתה זו שהוגשה כנגד שומר הראש והסף של האחראי לשעבר על הבטחון , אשר נהג לסור אל פתח בית הכנסת ולגזול שם מהיהודים חפצים שונים ואף כסף מזומן בטענות שווא ( תעודה מס' . ( 155 חמורים וקשים הרבה יותר היו המקרים מן הסוג האחר , שבהם אנשי רשות ניסו להתנכל לקהילה כולה במסגרת תפקידם . על חומרתן של התנכלויות כאלה תעיד , בין היתר , העובדה , שהנושא הגיע לבירור בחצרו של הסולטאן , ולכן התעודות העיקריות בעניין זה ( תעודות מס' ( 154 , 153 , 150 הן צווים רשמיים שנשלחו מן הדרג הגבוה ביותר שבאימפריה , בין אם מאיסתנבול ובין אם מחלב , כאשר שהו בה ( במעבר ) הסולטאן או הווזיר הגדול ועוזריו הבכירים . אף פעם לא נשמעו תלונות על פגיעות ביהודים ככאלה , בשל ייחודם או דתם , הפגיעות בהם נעשו תמיד בתואנות שווא , מבוססות יותר או פחות . לעתים נדרשו היהודים לשלם תשלומים חסרי יסוד הלכתי
|
|