|
|
Page:ח
לגבי עניינים שונים הנידונים בספר חלוקות דעות החוקרים . ניסינו להביא את הדעות המקובלות ודעות חלוקות ולאפשר ללומד לעמוד על הקשיים בפניהם עומדים החוקרים . בהיות הספר מיועד לתלמידי החינוך הכללי והדתי כאחד נעשה מאמץ לענות על דרישות שתי המערכות . הספר עבר תחת שבט הביקורת של מומחים שונים : אנשי אקדמיה מתחומי ידע שונים , אנשי משרד החינוך ומורים , כולם קראו את הספר והעירו את הערותיהם והארותיהם החשובות . תודתנו נתונה לכל היועצים . עם זאת , האחריות כולה שלנו : לעתים היה עלינו לנקוט עמדה ולפשר בין דעות ועמדות מנוגדות . הפרקים השונים הציבו בפנינו אתגרים משתנים ; בפרק הפתיחה המציג את התנאים הטבעיים אנו מניחים שהלומד יודע ומכיר את מערכת המושגים הבסיסית בגיאוגרפיה וקריאת מפות נהירה לו . הפרק העוסק בימי בית ראשון נשען בעיקר על המקרא על אף שזה לא נועד במקורו לשרת את הידע ההיסטורי בהיותו נושא מסרים דתיים . בעשרות השנים האחרונות נוסף נדבך חשוב לידיעותינו על ימי בית ראשון . פרסום ממצאי החפירות בעיר דוד ובמרחב ההיקפי של העיר אפשר שילוב הידע הארכיאולוגי בספר . תולדות ירושלים בימי הבית השני חופפים במידה רבה את תולדות עמנו _pxn באותה תקופה . חלק ניכר מהלומדים למדו תקופה זו במסגרת לימודי ההיסטוריה ולכן העמקנו בעיקר בניתוח תוצאות ההשפעות התרבותיות על אופיה של העיר ועל חשיבותה מבחינת מוסדותיה , כגון : המקדש , הסנהדרין ועוד . טיול בממצאי התקופה , כגון ב"רובע ההרודיאני , " חייב להשתלב בניתוח הממצאים בספר . הציר שעליו נעים תולדות העיר בימי בית ראשון ושני זהה עם תולדות עמנו . אולם משחרב בית המקדש וירושלים היתה לאיליה קפיטולינה האלילית , הורחקנו ממנה וקשרינו עם העיר נותרו בעיקרם בתפילה , במנהג ובאבל על חורבנה . ניסיונו של מרד _בר כוכבא לחדש את הקשר הפיזי לעיר לא עלה יפה . מעתה מדרשים ופיוטים הם המביעים את הקשר הנצחי . בשעה שבאזורים נרחבים של הארץ חי , תוסס ויוצר העם היהודי , הרי שבמרחב ירושלים הוא נעקר כמעט לחלוטין . משהחלה העיר להיבנות כמרכז נוצרי שאפו בוניה לרשת את הזיקה היהודית . הלומד ייפגש עם התפיסות המונחות בבסיסה של התייחסות העולם הנוצרי לירושלים ( עד לימינו אלה . ( בהכרת ירושלים הביזנטית בא לידי ביטוי הקשר בין הממצא הכרטוגרפי הארכיאולוגי ( מפת מידבא ) לבין התגליות שנחשפו בעיר העתיקה מאז ימי מלחמת ששת הימים . משנכבשה ירושלים על ידי המוסלמים הפכה בהדרגה גם למושא הערצתה של דת נוספת — האסלאם . מעתה תולדותיה ישקפו גם את מערך היחסים הביךדתי . בלימוד התקופה יעזר הלומד במחקרי הגניזה שיסייעו להאיר מידע המופק גם ממקורות מוסלמיים ונוצריים . כיצד ניעזר בספר הלימוד ? בראש כל פרק מוצגת מפת העיר באותה תקופה . לאחריה — לוח האירועים המרכזיים . המקורות הראשוניים והמשניים מודגשים מבחינה עיצובית , ואמורים לשמש את המורה והתלמיד תוך כדי השיעור . ניתוח מפות ותמונות עשוי גם הוא
|
ישראל. משרד החינוך. המינהל הפדגוגי האגף לתכניות לימודים
|
|