|
|
Page:63
משהוכרעה המערכה , נשקפה הסכנה כי החיילים הרומאים יפתחו במעשי שוד נרחבים , שיהפכו את ירושלים למדבר שממה , שהרי סוסיוס עצמו התיר להם לשלוח ידם בביזה , כמנהגם של מצביאים רומאים בזמן כיבושה של עיר אויב . לדברי יוספוס , אך בקושי עצר הורדוס בעדו , וזאת רק לאחר שהבטיחו כי יפצה אותו ואת חייליו בשלמוני כסף מכיסו הפרטי . אין לחשוד באמתות הידיעה האחרונה , חרף המגמה האפולוגטית השקופה הגלומה בה , שהרי סביר לחשוב כי דווקא היה להורדוס אינטרס ממשי בכך . אי אפשר להתעלם מהעובדה החשובה כי אותה ביזה גדולה שנמנעה מחייליו של סוסיוס נפלה בחלקה הגדול בידי הורדוס עצמו , שהפקיע את רכושם של אויבו אנטיגונוס והאצולה הירושלמית שתמכה בו . בסיכום דבריו יוספוס משווה את הפורענות דלעיל לזו שאירעה בימי פומפיוס _, ואפילו מצא סמליות רבה בעובדה כי שתי הפורענויות נסתיימו ב'יום הצום' ( כלומר ביום הכיפורים . ( החישובים הכרונולוגיים מוכיחים כי אין לכך כל יסוד וכי שגיאתו הכרונולוגית נבעה מהמקורות הנכריים שעליהם נסמך . בבורותם גרסו אלה כי השבת היהודית הייתה גם יום צום , וכך שורבב יום הכיפורים לפרשה זו . יתר על כן , סופרים נכרים השתעשעו כידוע גם בכתיבת סטראטגמות , שלפיהן הוכרעו היהודים במערכות גורליות בהיסטוריה שלהם דווקא בימי שבת ומועד . היתרון התעמולתי הגלום בכך היה גדול , לא רק בהצדקת מצב השעבוד הלאומי של היהודים , אלא גם בחשיפת קלונם כבעלי אמונת הבל ברברית . ירושלים בימי מלכות הורדוס 4-37 ) לפסה"נ ) הורדוס המנצח קבע את ירושלים לבירתו ואת ארמון החשמונאים לארמונו המלכותי . המשפחה המלכותית ישבה עמו שם , אלא שענפיה החשמונאיים היו נתונים לפיקוח צמוד וקפדני , שהיה כמו מעצר בית ממש . ביטחונו הצבאי של הורדוס נשען בין השאר על כידונים רומיים , גם לאחר שחוסלה ההתנגדות החשמונאית , ולראיה תשמש עובדת נוכחותו הממושכת של לגיון רומי בסביבות ירושלים לאחר מכן . זמן קצר לאחר התבססותו בעיר , בשנת 36 לפסה"נ , פיתה הורדוס את יוחנן הורקנוס השני לשוב מגלותו בבבל , אחרי שהשתדל למענו בחצר המלכות הפרתית באמצעות שלמוני כסף והשפעת אחד מידידיו העשירים . משחזר הלה ירושלימה , חלק לו הורדוס כבוד מזויף בהתכנסויות ציבוריות ובמשתאות חצר , ובכך הסתיר את המזימות לחסלו , דבר שאכן נעשה כעבור שנים אחדות 30 ) לפסה"נ . ( מזימת הורדוס להדיח את משפחת החשמונאים מהכהונה הגדולה בירושלים על ידי מינוי כוהן גדול אחר , לא עלתה יפה בתחילה כיוון שאלכסנדרה חותנתו הצליחה 23 קדמוניות , טו , ; 7-5 מלחמת , א , 24 . 358 קדמוניות , טו , ! 80 , 72 טז _, ; 401 פלוטארכוס _, אנטוניוס , 25 ( eds . ) , Realencykolopddie der klassiischen Altenumswissenschaft , II , Stuttgart 1913 , col . 42 w . otto , 'Herodes ' , a . Pauly et al . ; 1 , 71 חשוב להדגיש כי יוספוס עצמו היה מודע למזימה הזו . קדמוניות , טו , 26 . 22-18 הכוונה לחננאל הבבלי ( קדמוניות , טו , . ( 22 יש המבקשים לזהותו עם חנמאל המצרי הזכור במשנה , פרה ג , ה ; למשל ראו : J . Derenbourg , Essai sur I'histoire et la geographic de la Palestine , Paris
|
|