|
|
Page:9
זיגפריד לנדסהוט 3 מראשית שנות הארבעים, כולל פרק הדן בזרמים הקיבוציים כארגונים ארציים, אך גם עיקר דיונו שלו הוא ברמת הקהילה הקיבוצית היחידה . בדומה לו, מחקרו של יוסף לניר 4 כולל פרק הבוחן את הקיבוץ גם ברמת הארגון הארצי אך כחלק ממחקר מקיף יותר, הדן את הקהילה הקיבוצית כמערכת מדינית . לא כן הדבר במחקר ההיסטורי, במסגרתו פורסמו כמה מחקרים בולטים על הזרמים הקיבוציים, אשר כל אחד מהם מתמקד בתנועה כמערכת ארצית . 5 לפיכך, במידת מה ניתן לראות את העבודה המדווחת כאן כנסיון ראשוני לבחון את התפקוד של המערכת הקיבוצית כמערכת ארצית . הפרק הראשון, המתודולוגי, מציג את שאלות המחקר ואת כלי המחקר; בפרק השני יוצגו וינותחו הגישות השונות אל מהותה של תנועה קיבוצית, אל תפקידיה ואל המבנה של תנועה ארצית, וזאת תוך הצגת הרקע ההיסטורי והמחלוקת האקטואלית של התקופה האחרונה; בפרק השלישי תוצג תמונת המצב העכשווי של התק"ם תנועה בהצטמצמות ובתהליכי שינוי כפי שהיא עולה מהדיונים במוסדותיה ומהראיונות עם פעיליה ועם מזכירי קיבוצים . כן יוצגו יעדי התנועה כפי שנוסחו במוסדותיה, עם קביעת תכנית הפעולה לשנת 3991; הפרק הרביעי, פרק הדיון, ינסה להסביר את מצבה של התנועה וסיבותיו, גם בהסתמך על גישות תיאורטיות . כן ינותחו הדילמות בפניהן ניצבת כיום התנועה הקיבוצית כולה, או לפחות שני הזרמים הגדולים שבה, התק"ם והקיבוץ הארצי, שהשוני ביניהן הצטמצם עם השנים עד לממדים זניחים . פרק הסיכום כולל, בין היתר, התייחסות אל מועצת התק"ם ברביבים ) 1992 ( כאל נקודת מפנה אפשרית, המציינת גמר תקופת ההצטמצמות וההתקפלות ואימוץ מדיניות המבקשת לחזור אל תנופה וצמיחה . תרומתה של עבודה זו אמורה לעלות בעיקר מתוך הצגת תמונת מצב, כשהיא מוסברת תוך אבחנה בין הגורמים שפעלו והשפיעו ובין הסיבות לכך . הצגת התמונה על מרבית מרכיביה ועל מרבית הכוחות המעצבים אותה, עשויה לסייע בידי קובעי המדיניות, השקועים בטרדות היוםיום, בבואם לעצב את המדיניות התנועתית . ניתוח המתרחש בארגון הנתון במצוקה חומרית ובוויכוח לגבי מטרותיו של הארגון, מבנהו ודרכי הפעלתו, כפי שמצטייר המצב בתק"ם כיום, יכול לסייע בידי מי שמבקש לחקור דינמיקה של משבר ושינוי בארגונים גדולים . אף בכך עשוי מחקר זה להעלות תרומה מסוימת .
|
|