|
|
Page:15
התרבות הקיבוצית, שנדון עליה בהרחבה בהמשך, התאפיינה, בין היתר, באתוס המשימתי והאלטרואיסטי שלה . ובר ) 1984 ( מצביע על כך שקיימות אמונות המביאות חברות לנהוג באתיקה מסוימת . ניתן לומר, שאתוס מסוים הופך להיות לאחד ממאפייני התרבות של מערכת נתונה . על יסוד הנחה זו, טוענת טלמון גרבר ) תש"ל ( , שניתן להגדיר טיפולוגיה של שלושה דפוסים ערכיים בקיבוץ . הדפוסים שהיא הגדירה היו : ) א ( דפוס חלוצי, ) ב ( דפוס משקי, ) ג ( דפוס צרכני . את הדפוס החלוצי היא אפיינה כך : "הדפוס החלוצי העומד על מסירות לשירות הלאומי ועל בקשת תיקון חברתי טוטאלי" . ) שם ( במלים אחרות, ניתן לטעון שהמשימתיות הייתה מרכיב בתרבות הקיבוצית החילונית . כמו שוובר מסביר את עליית הקפיטליזם כתולדה של אתוס העבודה הנובע מן הפרוטסטנטיזם הקלוויניסטי ) שם ( , ניתן לטעון כי מקורה של היזמות, שבנתה את המשק הקיבוצי, הייתה נטועה באתוס החלוצי, שהיה חלק מהתרבות הקיבוצית החילונית . טלמון גרבר מציינת זאת, כאשר היא מתארת את הדפוס המשקי, לאמור : "בדפוס המשקיחלוצי עומדת השאיפה לבסיס משקי בקשר אל השאיפה לקידומן של המשימות החלוציות . " ) שם ( כך גם מסביר דון ) 1983 ( את האתוס האלטרואיסטי, המסביר את הצלחת המשק הקיבוצי, למרות האילוצים בהם הוא פועל . לטענתנו יש קשר בין המשימתיות, היזמות והתרבות הפטרנליסטית במערכת הקיבוצית . בהקשר לזה יש לציין, שמבחינה זו היה שוני בין התרבות של הקיבוץ הדתי לבין זו של הקיבוצים החלוציים החילוניים . ואמנם, אם בתרבות הקיבוצית החילונית הביא האתוס החלוצי, למשימתיות שגרמה ליזמות משקית וכלכלית, הרי בקיבוציות הדתית המאמץ היה מופנה ליצירה חברתית, שתחבר את ההלכה עם החברה הציונית הסוציאליסטית המודרנית . הדבר בא לביטוי בשוני של יעדי ההתיישבות הדתית ) 1983 ,ny\n ;Fishman, 1984 ( , ויוסבר להלן . התרבות הקיבוצית בהתגלמותה התפתחות ההתיישבות בארץ ישראל מחד גיסא, והתרבות הפוליטית של מוסדות היישוב ושל הממשלות בישראל, מאידך גיסא, יצרו תרבות פוליטית שהגדירה את יחסי השלטון והמתיישבים . תרבות פוליטית זו התאפיינה 15
|
|