|
|
Page:14
התלות השונים, הניהול יתמקד ביחסים עם השלטון, בגיוס "לובי", בשתדלנות, וכר . מכאן גם דפוסי ההתנהגות הכלכלית הקשורה להחלטות בנושאי השקעות וכד' נושאים שעליהם יש לדון בהקשר לכלכלה הפוליטית של המערכת הקיבוצית . בהקשר זה, ניתן לציין את העובדה, שבמשקים שבהם נוצרו יחסי תלות בין המערכת המקצה והמערכת המקבלת, כולל דפוסי ההתנהגות שצוינו, נמצא, שלא פותחו מערכות בקרה ומידע מספיקים . הדבר נכון לגבי מה שנמצא במשקים הסוציאליסטיים, כפי שהדבר נתגלה לאחר המהפכים שם, וגם במשק השיתופי, לרבות זה של חברת העובדים בישראל . 5 כך היה באופן כללי במערכת המושבית והקיבוצית . עמנואל שרון, בדו"ח ראש מטה ההסדר שהגיש ) 1992 : 5 30 ( כותב כדלקמן : . . . לקיבוצים רבים יש מסורת של איבקרה, אי מדידה ותהליכי רישום שאינם הולמים, ומפגרים במתן מידע עסקי למקבלי החלטות ראוי לציין, שעובדה זו לא צוינה אצל קורנאי, וכן אינה מובאת בחשבון כקו אופי למערכות כלכליות בעלות "הקצאה רכה" של משאבים ) Kornai, 1986 ) ( soft budget constrains ( . דרגת הפטרנליזם, כלומר מידת יחסי העצמאות / תלות, מגדירה את יחסי השלטון או את המרכז בעל הסמכות במערכת, את מידת הדומיננטיות שלו, ולעומת אלה, את מידת העצמאות של היחידה הכפופה ומידת הלקיחה / נתינה של סמכויות מן המרכז ליחידות הכפופות, או להיפך . ) שם : 35; אהרוני, 1991 : 742 248 ( . לטענתי ניתן להשתמש במודל זה כדי להגדיר תרבות פוליטית כי יחסים פטרנליסטיים לאורך זמן, ודפוס ההתנהגות המתפתח בעקבותיו, מתפרש על ידי נשוא התלות בדרך תרבותית ואידיאולוגית . כאשר קיימת הלימה בין התרבות הפוליטית של מערכת הכפופה לשלטון לבין מערכת שלטונית, כלומר שפרשנותם את המציאות זהה, הדבר פועל באין מפריע, ובלא שוני באוריינטציות של השותפים, ואין בעיות לגיטימציה במערכת . זאת משום שהאתגרים הנוצרים עקב דפוסי ההתנהגות הנובעים מן התרבות נפתרים בדרכים לגיטימיות משותפות, על פי כללי משחק מקובלים על השותפים הידועים להם . הבעיה מופיעה כשיש שינוי תרבותי של אחד משותפי המערכת, ואותה מציאות מתפרשת באופן שונה, וכשהתשובה לאתגרים היא שונה . התוצאה האפשרית מכך משבר, ובדרך כלל שינוי תרבותי המביא עמו שינוי מבני, במקרה של הישרדות, או כיליון ) שינוי משטר, פירוק צורת חיים וכד' ( . 4 14
|
|