|
|
Page:12
אחד מהשותפים נותן לנושאים או הסמלים, השפה, הג'סטות והארטיפקטים, נשואי האינטראקציה . גירץ טוען ) 1990 : 24 ( : " . . . התרבות מושתתת על תבניות משמעות הנקבעות חברתית, אשר על פיהן בני אדם עושים דברים מסוימים . . . " שיין ) 9 : 1985 Schein, ( טוען שתרבות היא מכלול של אותם הערכים הבסיסיים המאפשרים לחברה או קבוצה, ארגון או קהילה להתמודד עם אתגרי הסביבה והמציאות, ומכלול זה נותן מענה לאתגרים לאורך זמן לרבות הערכים הבסיסיים שהוא כולל . ערכי החברה, המבוססים על מה ששיין מכנה הנחות בסיסיות ) basic assumptions ( , מתפתחים כל הזמן בתהליך של למידה, משום שבסופו של דבר התרבות מועברת בתהליך למידה מתמשך 1 . מורגן מוסיף ) 131 = 1986 Morgan, ( ,שבאמצעות התרבות, החברה בונה את תודעת המציאות שבה היא חיה ופועלת . 2 לפי גישה זו, התרבות היא ההצטברות של משמעויות, החקוקה בשיח האנושי של שותפי התרבות, המגדירים באמצעותה את המציאות שבה הם חיים . תפקידו של החוקר לפענח את התרבות, כדי להבין את התנהגותם של בני החברה שאותה הוא חוקר . כלומר, הדיון בתרבות הוא דיון בשיח החברתי ובהקשר . במלים אחרות, כשאנו דנים בתרבות, אנו דנים במשמעויות הניתנות לסימבולים, למשמעות המלים והביטויים, האמונות והאידיאולוגיות . לפיכך טוען גירץ ) שם : 31 ( : . . . התיאור האתנוגראפי מצטיין בשלושה מאפיינים : הוא פרשני; נושא הפרשנות שלו הוא זרם השיח החברתי ! הפרשנות הכרוכה בו מכוונת להציל את היאמור < של השיח החברתי מן ההתארעויות החולפות ולחקוק אותו באופן שאפשר יהיה לחזור ולעיין בו . . . נראה, שטענה זו יפה לא רק לתיאורים אתנוגרפיים, אלא למחקר חברתי בכלל . גירץ ושיין מצביעים, כל אחד עלפי דרכו, על הקושי של בני תרבות אחת להבין את משמעויות התרבות האחרת . כלומר, אם אנו נמצאים בסיטואציה של שותפי אינטראקציה, הנותנים משמעויות שונות למציאות שהם חווים, וקיים שוני בכלים האידיאולוגיים, התיאורטיים או האחרים שבאמצעותם שותפי האינטראקציה מנתחים את המציאות ובונים אותה, הרי נצפה לאי הבנות וקונפליקטים, ולמציאת פתרונות שאינם מתאימים לאתגר שהמציאות מציבה בפני שותפי האינטראקציה . מאחר שמערכת חברתית כוללת בתוכה 12
|
|