|
|
Page:10
אלה ) ר' למשל פרוטוקול מאספת קיבוץ עין זיוון, 20 באוקטובר 1992 ( . על שאלה זו מיעטו, עד כה, לתת את הדעת . יש גם לציין, שכמעט לא נמצאו חוקרים שחקרו את הסוציולוגיה הפוליטית בקיבוץ או את הכלכלה הפוליטית של המערכת הקיבוצית, או שניסו לחקור את התרבות הקיבוצית כדרך להבנת התופעות בקיבוץ, נושא שעליו נדון בפרק א' . מבחינה מתודולוגית, יש לציין כי מרבית המחקרים על הקיבוץ חקרו עמדות של חברי קיבוצים, על פי מדגמים מקיבוצים שונים ) ר' למשל כהן נני, 1974 ( , או מחקרים שדנו בקיבוץ הבודד, או במערכת בתוך הקיבוץ הבודד . בדרך זו הלכו גם הכלכלנים שחקרו את כלכלת הקיבוץ . דרכי מחקר כאלה מעלות בעיה כיצד ניתן לתת הסבר לתופעה שהתהליכים העוברים בקיבוצים הם אחידים ומתרחשים בתקופות ובקצבי זמן דומים . קשה להסביר זאת מתוך ניתוח הנעשה ברמה של יישוב . כמו כן, בדרך הסתכלות זאת קשה לאתר את האינטראקציה עם הסביבה החיצונית לקהילה הקיבוצית, על כל היבטיה וקשריה הרחבים . בחיבור זה תוצע גישה שבאמצעותה ניתן לנתח תהליכים כלליים בקיבוצים, לרבות הכלכלה הפוליטית של המערכת הקיבוצית, שלדעתי מציעה את אחד ההסברים לגורמי המשבר הקיבוצי ולתוצאותיו . גישה זו טוענת שבד בבד עם הניתוח ברמת הקהילה, יש לדון בקיבוץ גם כמערכת הכוללת את הקיבוצים לרבות מרכזיהם הפוליטיים ) התנועות בהיבט הרחב ביותר ( . בגישה מעין זו נוקט יוסף לניר ) 1990 ( המגדיר את הקיבוץ כ"מערכת מדינית" : הקהילה הקיבוצית אינה מבודדת בסביבתה . היא חלק ממערכת תנועתית, ושתיהן הקהילה והתנועה למרות האוטונומיה שלהן, אינן מבוררות מסביבתן, ולאינטראקציה שלהן עם הסביבה משמעות מדינית וכלכלית כברת משקל ) שם . 27 ( . אנו נרחיק לכת ונטען שיש להגדיר מערכת זו במונחי ארגוןעל, וכי שימוש בהגדרה זו מאפשר להסביר, בין היתר, את התנהגות הקיבוצים, שהולידה את המשבר הכלכלי והשינויים החברתיים שבאו בעקבותיו . כמו כן נטען, כאמור, שיש קשר בל יינתק בין הניתוח התרבותיקהילתימערכתי, כפי שציינו במבוא . לסיכום, על פי טענתנו, התופעה הקיבוצית היא תופעה תרבותית, המתבטאת בקהילה המאוגדת בארגוןהעל, ואין להבינה אלא במכלול זה . 10
|
|