|
|
Page:9
גישות במחקר הקיבוצי : כאשר ניגשים לחקר הקיבוץ, עומדות שאלות ההגדרה מהו קיבוץ ? מהי היחידה הנחקרת ! מה הס גבולות הקיבוץ ? את מי חוקרים ? האם הנחקרים הם רק החברים ? האם הגדרת הקיבוץ כוללת, מלבד חברי הקיבוץ, גם את הנפשות האחרות החיות והפועלות בקיבוץ ) שכירים, זמניים, חברי גרעינים וחניכים ( ? האסכולה שפיתחו טלמון גרבר וממשיכיה היוותה את דרך המלך במחקר הקיבוצי הסוציולוגי . האסכולה הזאת חיברה שתי גישות, האחת מקורה במחקרי הקהילה ) טלמון גרבר, תש"ל : 6 7 ( , והשנייה מקורה בבית מדרשו של ובר, המדבר על תהליכי ביורוקרטיזציה ורוטיניזציה ) ,Gerth and Mi11 s1958 ( . באמצעות הגישה הראשונה, היא מפרשת את תהליכי השינוי בקיבוץ כמעבר מטיפוס "עדה" לטיפוס "קהילה" ) טלמון גרבר : 78 19; 6 ( . כהן הרחיב גישה זו על ידי הוספת טיפוס קהילתי, שאותו הוא כינה כטיפוס "ההתאגדות" ) 57 Cohen,1983 : ii4 ( . באמצעות הגישה השנייה טלמון גרבר דנה בדיפרנציאציה וברוטיניזציה בקיבוץ 2 ) טלמוןגרבר, תש"ל : 322 362,6; ר' גם 22 7 : 1983 Rosner, ( . אסכולה זו הניבה, במשך השנים, מחקרים סוציולוגיים ואנתרופולוגיים רבים, שדנו בהתמסדות הקיבוץ והתפתחות הריבוד בו ) ר' למשל קרסל, 4791; בן רפאל, 1986 ( . אסכולה אחרת הייתה אסכולה אנתרופולוגית, שהונחתה על ידי הגישות של האנתרופולוגיה התרבותית האמריקנית . אסכולה זו עסקה בניסוח הכללות אפשריות על תופעות בחברה הכללית שניתן להסיק מתופעות נצפות בחברה הקיבוצית . לכן, הייתה אצל האנתרופולוגים מאסכולה זו התעניינות רבה במשפחה ובחינוך, כמו אצל ספירו ) 5691; 1963 Spiro ( , או בהתפתחות הריבוד בקיבוץ, כמו אצל רוזנפלד ) 1951 Rosefnfeid, ( . הכיוונים שניתנו למחקר הקיבוצי מראשיתו השפיעו עליו לאורך השנים, הן בגישות התיאורטיות והן בנושאים הנחקרים . 3 בין המחקרים האנתרופולוגיים של הקהילה, ראוי לציין את ישראל שפר ) ,Shepher1980 ( הדן בשאלה מה הם גבולות הקיבוץ ? שפר התייחס לשאלת עמימות הגבול של היישוב הקיבוצי . כיום צפה ועולה השאלה : מהו הגבול בין קיבוץ לצורת ישוב שאינה קיבוץ . שאלה זו עלתה במלוא חריפותה לאחר ההחלטות שנתקבלו בקיבוץ עין זיוון, והצורך של התק"ם להתייחס להחלטות
|
|