|
Page:9
הקיימת . אזי מהפכנות, כמו התנהגויות רבות אחרות, איננה בהכרח פרי התגבשותו של קולקטיב בעל אידיאולוגיה ומבנה ארגוני משלו מהפכנות עשויה להיות קרובה יותר למודל שמציעה הגישה של האינדיבידואליזם המתודולוגי ) 1981 Colman 1964, Boudon ( פרטים עשויים לקבוע את רצונותיהם באופן אינדיווידואלי מתוך שיקול רציונלי בהתאם לנסיבות . המסקנות שאליהן יגיע כל אחד, הם שיקבעו אם מהפכה זו מאחדת את הרבים סביב מודל מוגדר חדש, או שמא היא מולידה גישות שונות ומקדמת פלורליזם חברתי . בבואנו לבחון, לפי גישות אלה את מגמות השינוי בקיבוץ של היום, יש גם לזכור את ההיבטים הזהותיים השונים של הקיבוץ . על פי חיבורים קודמים ) ראה בןרפאל, 1988 ( , משלב הקיבוץ בתוכו שלושה מרכיבים זהותיים עיקריים, שלעיתים סותרים ולעיתים משלימים זה את זה : ) 1 ( עיקרון הקהילה השיתופיתשוויונית הדורש חוזה חברתי מקיף בין הפרט לקהילה, המתייחס אל כל תחומי החיים, והמעוגן במכלול דפוסים מבעלות משותפת על אמצעי ייצור ועל רכוש, ועד לקיומה של דמוקרטיה ישירה; העיקרון כולל דפוסים של צריכה שיתופית וכן חינוך משותף ופעילות תרבותית משותפת . ) 2 ( עיקרון היזמות הכלכלית לפיו הקולקטיב משתמש לפרנסתו ברכושו ובכוח העבודה של חבריו, כדי להתקיים ולהתפתח כיחידה כלכלית, בתוך עימות עם השוק הקפיטליסטי, ומתוך שאיפות התעצמות ורווחיות האופיינית לכל יזם כלכלי מודרני . ) 3 ( עיקרון המחנה, שפירושו ראייה עצמית של הקיבוץ כמגזר מגויס למטרות לאומיות וחברתיות . ראייה עצמית זו מפתחת רגישות רבה למעמד הקיבוץ בחברה הכללית ולמעורבותו הייחודית בתחומים מגוונים של פעילות ציבורית . את שאלת השינוי באו של הקיבוץ, אנו מבקשים לבחון לפי משמעות למרכיבים זהותיים אלה : הרקע : מציאות משתנית אמת היא ששינויים שהתנועה הקיבוצית נתונה בהם בימינו, אינם אלא חלק מהיסטוריה חברתית רצופה שינויים . במשך השנים צצו ועלו במציאות הקיבוצית מגזרים חברתיים וקבוצות סולידריות, בתחומים שונים ) ראה למשל טלמון, 0791; בןרפאל, 1986 ( , התפתחו קונפליקטים והתרופפו התחיבויות . חל פיחות בזיקה של הפרט אל הקיבוץ, בד בבד עם התחזקות ה"משפחתיות" והאינדיווידואליזציה של החיים החברתיים .
|

|