|
|
Page:10
בעת משבר, עשה ליאי סרול ) 1951 ( . סרול פיתח 'סולם ראשוני של דירוגי אנומיה', הכולל בחלקו, סולם של פריטים המתארים כיצד תופס הפרט את סביבתו החברתית : . מנהיגי הקהילה נראים כאדישים לצורכי הפרט . . החברה נתפסת כישות שקשה להגשים בה מטרות והיא נראית כבלתי ניתנת לניבוי וחסרת כל סדר . . מטרות החיים נראות כמתרחקות מן הפרט ואינן מתגשמות והולכות . . תחושה שהכל ''הבל הבלים * . . מתפשטת ההכרה שאין אדם יכול לסמוך על תמיכת עמיתיו מבחינה חברתית וכלכלית . בחברה הקיבוצית על רקע המשבר הכלכלי, ניתן לאתר כמה תהליכים אנומיים : התבדלות הלחץ הכלכלי והמצוקות הנלוות אליו מוליכים להצטמצמות החברה לתאים משפחתיים או לחוגים סגורים . תחושת ה''ביחד'' הולכת ומתפוררת, ואת מקומה תופסים הניכור והחשד . חוסי ולביטחון בעתיד המצב הכלכלי הגרוע, חוסר היכולת לנבא את העתיד, תכנית ההבראה שמשמעותה תלות לשנים רבות, כל אלה מוליכים לתחושה של חוסר ביטחון ביכולתו של הקיבוץ להבטיח את העתיד . חוסר יכולתו של הקיבוץ לדאוג לחבריו על רקע צמצום הוצאות הקיום לרמת מינימלית, קיבוצים רבים נמצאים במצב שבו אינם יכולים לספק את צורכי יושביהם . מצב זה יוצר צורך אצל הפרטים בקיבוץ לחפש דרכים שונות מהמקובל לסיפוק צורכיהם האישיים . ככל שיורדת יכולתו של הקיבוץ לתת פיתרונות ממוסדים, כך גדל החיפוש אחרי פיתרונות אישיים, שאינם בהכרח, נורמטיביים . חוסר שליטה מרכזית יכולת השליטה של מוסדות מרכזיים הולכת ופוחתת במהירות . ירידת כוחו של ה''לחץ החברתי'' כגורם מסייע, מחלישה מאוד את יכולתם של מקבלי ההחלטות לבצע את החלטותיהם . חוסר היכולת למצוא פתרונות הולמים מגבירה את הניתוק והניכור בין מקבלי ההחלטות ושאר החברים . 10
|
|
|