|
|
Page:9
את שפת ילדותו הגלותית וגזר על עצמו דיבור עברי בלבד, תרם בכך תרומה מכרעת למה שתואר לימים כ"פלא הלשוני" של הציונות . העברית הארכאית, שפת המקרא, המדרש והתפילה הושבה לחיים בפרק זמן הבזקי ) משלהי המאה התשעה עשרה ועד ימינו ( והפכה מלשון קודש ומשפה כתובה בעיקרה לשפת דיבור חיה ותוססת . הדור הראשון של הצברים, אשר התחנך במוסדות הקיבוץ ובגימנסיות העירוניות, ואשר שמע עברית מינקותו, הוא זה שעיצב בשנות השלושים והארבעים את "שפת הרחוב" והמבטא הצברי . במוסדות החינוך, בבית הילדים ובפלמ"ח נוצרה במהירות עגת הילידים הארץישראליים שהשרישה אחרכך בתרבות הישראלית כולה ) ראה joy זוהר, 0891; אלבוים, תשמ"ו ( . מה נשאר מאותה עגה . מהלקסיקון, מהקודים הלשוניים, מהרבדים האידאולוגים של הסלנג העברי הראשון ? לאן פנה הסלנג העברי בקיבוץ ומה הוא משקף היום ? על שאלות אלה ננסה להשיב, לפחות חלקית . ג . שפת הקיבוץ והמילונים המקומ"ם המרכיב הסוציולינגוויסטי בתרבות הנוער בקיבוץ מעורר עניין, לא רק בשל הרובד האידאולוגי החבוי בשפה . לקסיקון המלים והביטויים שנוצר בקיבוץ היה, מזה שנים רבות, חלק חשוב מהפולקלור המקומי ואחד מסמלי הזהות הקולקטיבית . קיבוצים רבים נהנו לפתח ולתעד את השפה הפנימית שנוצרה בקרבם, מתוך כוונה להעמיק את הקודקס הקהילתי המשותף וליצור מסורת פנימית . ברבים מהם אספו "משוגעים לדבר" מושגים, שמות וביטויים מקומיים וקיבצו אותם למעין מילון מקומי, שנכתב בדרך כלל ברוח משועשעת ומתוך נחת רוח . רוב המילונים נגנזו בארכיבים הפנימיים, אך קצתם הוצאו לאור כספרונים ונעשו לנכס תרבותי של התנועה הקיבוצית כולה . "מילון החבר המקופח" של אבנר רבן, איש רמת דוד ) תשל"ז ( , "לשון מקום" של שלום שמאי, איש משמר העמק ) 1990 ( , "ירוק בעיניים", קובץ ההומור הקיבוצי שאסף וערך רוביק רוזנטל, איש נחשון ) 1979 ( , ו"מלים בעלות משמעות מיוחדת בקיבוץ" של אמנון שמוש ) 1972 ( הם מן המפורסמים שבהם . 1 במחקר זה לא בדקנו באורח שיטתי מה עלה בגורלה של מסורת התיעוד הלשוני בקיבוץ, ואולם, שיערנו כי בדיקת ההתמצאות של בני הנוער בלקסיקון המילולי של קיבוצם תעניק עדות מסוימת על מעמדה של מסורת זו ועל יחסו של הדור הצעיר לפולקלור הלשוני בקיבוצו ולפולקלור מקומי בכלל .
|
|