|
|
Page:8
מקנה לסוציולינגוויסטיקה ערך מחקרי מיוחד, בכל הנוגע למעקב אחר זרמי השינוי בחברה . המלים והביטויים החדשים "העולים לאוויר" הם, בדרך כלל, מעין סנוניות תרבותיות המסמנות את תהליך השינוי ואת כיוונו . ב . סלנג ונועו בקיבוץ מחקר זה הוא מחקר סוציולוגי המנסה להתבונן על תרבות בני הנוער בקיבוץ כיום, דרך המנסרה הסוציולינגוויסטית . השאלה ששאלנו היא : מה אפשר ללמוד על מערכת הערכים והגבולות התרבותיים של בני הנוער בקיבוץ, מתוך ניתוח מרכיבים שונים של תרבות השיח שלהם . מחקר זה הוא חלק מפרוייקט מחקרי, רחב היקף, שכותרתו "הקיבוץ במפנה המאה", אשר נועד לעמוד על "משבר, שינוי, והמשכיות" בתנועה הקיבוצית, על סף המאה העשרים ואחת . מכאן, שהתעניינותנו בשפת בני הנוער בקיבוץ אינה נובעת רק מתוך הסקרנות להבין כשלעצמה את תרבות הנעורים בקיבוץ היום, אלא, בעיקר מתוך הרצון להבין את הדינמיקה הערכית, המתרחשת בתוך התנועה הקיבוצית בכללותה . הנחנו כי למחקר העוסק בשפת הנוער עשוי להיות ערך מיוחד בכל הנוגע להבנת השינוי הערכי והמשבר שעובר הקיבוץ היום, שכן הוא ממקד עדשה סוציולוגית בשני "תוצרים" תרבותיים, שנתפסו כסמל ההצלחה האידאולוגית של הקיבוץ, ובעצם של המהפכה הציונית כולה : הנוער העברי, והשפה העברית המדוברת . על תפקידו הסמלי החשוב של הנוער בקיבוץ אין צורך להכביר מלים . החממה החלוצית, שנוצרה בקבוצות הראשונות שעלו על הקרקע בשנות העשרים, היא זו אשר הנביטה את דור "הצבר" הדור השני למהפכה העברית ) נגיד, 0891; px זוהר, 1980 ( . מתוך החיים הקומונאלים והעצמאיים בבית הילדים, החינוך הבלתי פורמלי והעמלני במוסדות החינוך, המגע הבלתי אמצעי עם החי והצומח וההשתתפות הפעילה בעבודות המשק הקיבוצי, נולד הנער העברי החדש . הנוער בקיבוץ סימל את התגשמות החלום הציוני והיה מקור בלתי נדלה לגאווה ולהערצה ) ראה ,Bette1 heim1969 ( . מחקר זה, הממקד מבט על שפת בני הנוער בקיבוץ היום, הוא, לפיכך, מחקר המבקש לבודד סימנים לשוניים, העשויים ללמד משהו על השינויים הערכיים שחלו בעולם הערכים של "נער החלום" הציוני הצבר בן הקיבוץ . השפה העברית המדוברת, מהווה, גם היא, את אחד מסיפורי ההצלחה האידאולוגיים של הקיבוץ . דור החלוצים המייסדים, שהחניק באומץ ובנחישות
|
|