|
|
Page:13
בעקרונות כלכליים וחברתיים זהים וכן במבנה מוסדי ובתהליך קבלת החלטות דומים . * ההשקעה בחינוך, ב"הון האנושי", דומה במרבית הקיבוצים . * שיעור תעסוקה אחיד למדי וגבוה בכל הקיבוצים, בניגוד למתרחש בחברה הישראלית . * פעולת המנגנונים של התנועות הקיבוציות למיתון אי השוויון, על ידי מיסוי תנועתי יחסי או פרוגרסיבי . * עד לשנים האחרונות, מתן אשראי פנימי והכוונת אשראי חיצוני רב לקיבוצים החלשים . ניתן לומר, שגודלו של אשראי חיצוני זה היה בלתי מוגבל למעשה, כתוצאה ממערכת הערבות ההדדית, שלא העמידה מגבלות ממשיות בפני מגייסי ההון ) ראה פירוט בהמשך ( . אשראי חיצוני זה גם איפשר לקיבוצים רבים, בהם רמת ההכנסה הנקייה נפלה מרמת התצרוכת, להמשיך ולצרוך על פי המקובל בתנועה . ולמרות שכפי שצויין, ייתכן שהפער בין הקיבוצים הולך וגדל הרי שעקרון השוויוניות בין חברי הקיבוץ ובתוך התנועה הקיבוצית הוא עדיין ערך מרכזי וחשוב . ערך זה, על פי ההנחה הבסיסית, צפוי שיגרום לאיקיום קורלציה חיובית בין הכנסה לתצרוכת, מכיון שהינו ערך בלתי כלכלי והוא סותר בהגדרתו הצלחה כלכלית . כמו כן צפוי, שערך זה יגרום לרמת שוויוניות גבוהה בתנועה הקיבוצית, גם ברמת ההכנסה ) כי קיימת מגמה בקיבוץ לא לפגר אחרי האחרים בהצלחה הכלכלית ( וגם ברמת התצרוכת . כאן המקום לציין, שייתכן שצריך להסתכל על ערך השוויון כערך אשר השאיפה לקיימו אינה נובעת מערכים אידיאולוגיים, כי אם מתפיסת חבר הקיבוץ את חייו ואת סביבתו . כלומר, חבר הקיבוץ רואה את המעמד הבינוני בארץ כקבוצת יחוס מתאימה לו, ונראה לו טבעי ומובן לחיות ברמת חיים כשל זו של המעמד הבינוני . החבר תופס את עצמו כבעל רקע השכלתי, תרבותי וחינוכי, דומה לזה של אזרחים השייכים למעמד הבינוני בארץ, מחוץ לקיבוץ . מכאן, שחברי הקיבוץ מפעילים על מוסדות הקיבוץ לחץ, לממש בקיבוצם את רמת החיים המתאימה לדעתם לסטטוס בו הם נמצאים . טבעי, במצב כזה, שתעלה דרישה להעלאת רמת החיים, גם השוטפת וגם זו המתבטאת בהשקעות שונות . תופעה זאת עלולה גם היא לגרום לאיקורלציה חיובית בין ההכנסה לתצרוכת . הערך השלישי הוא התלות או איהתלות בתועלות . 13
|
|