|
|
Page:12
וזאת בהשוואה לארצות אירופה באותן שנים ובהשוואה לישראל בעשורים שלאחר קום המדינה . בספרו של זוסמן ניתן למצוא את הנתונים הבאים על מדד הריכוזיות של ג'יני, שחושבו מתוך מיפקדי השכר ,1926 1937 וסקר החיסכון 4 / 1963 : 1926 278 . 0 1937 258 . 0 4 / 1963 275 . 0 השוואת נתוני שנות העשרים עם נתוני שנות השלושים, הצביעה על מגמה של שוויוניות יציבה או אף גדולה יותר, זאת למרות החלשות השפעת האידיאולוגיה . זוסמן מסביר זאת בהיצע הרחב של פועלים ערבים בלתי מקצועיים, שגרם לירידת שכרו של הפועל היהודי . במשך כל השנים תפס רעיון השוויון בין הקיבוצים מקום חשוב באידיאולוגיה של התנועות הקיבוציות, שניסו מדי פעם להגביר את הפיקוח ולהטיל מיסוי פרוגרסיבי, כזה או אחר, על הקיבוצים . ההצלחה הייתה מועטה ונוצרה הרגשה, החל משנות ה 50 המאוחרות ועד עתה, כי הפער בין הקיבוצים הולך וגדל . הגורמים העיקריים הפועלים להגדלת אי השוויון הם : החלשת המרכיב האידיאולוגי ברמה הקיבוצית ובקרב הפרטים בקיבוץ . * אי השוויון ההתחלתי בתנאים כלכליים אובייקטיביים, כגון : אקלים, * קרקע, מים, מרחק ממוקדי פעילות וכד' . * החלשות המנגנון המרכזי של התנועות וחוסר אמצעים ממשיים לכפיית מדיניות . * שינויים במבנה ההשכלתי והמקצועי של הפרטים בקיבוצים השונים . * קיום פערי מימון בין הקיבוצים ב"הון העצמי'' ובהון המגויס ממקורות חוץ . * מעבר ממשק חקלאי למשק תעשייתיחקלאי הביא עימו אפשרויות לשיעורי צמיחה יותר מהירים ושיעורי רווחיות יותר גבוהים . * שוני ברמת החיסכון של הקיבוצים, הן כתוצאה מיכולת שונה והן כתוצאה מקיום נורמות שונות . מאידך, ישנם גורמים המחזקים את השוויון, והם : * אורח חיים ונורמות משותפות לכלל התנועה הקיבוצית . * דמיון רב יחסית במטרות הכלכליות והחברתיות, שבאו לידי ביטוי 12
|
|
|