|
|
Page:11
חלוקת תקציבי הצריכה מושפעת מעקרון זה, כמו גם מכך, שמאז היווסדו נוצרה בקיבוץ תרבות של הסתפקות במועט . החוקרים נחלקים בשאלה, אם ההסתפקות במועט הייתה ערך רצוני של מייסדי הקיבוץ, או שהייתה כורח של מציאות כלכלית . יונינה גרבר טלמון, שדנה בבעיות ההסתפקות במועט רק מצידן הערכיעקרוני, מסכמת במחקרה . "ניתוח הקשר בין הערכים האסקטיים לבין מבנהו וערכיו של הקיבוץ לימדנו, כי ההסתפקות במועט היא עיקר מרכזי של האידיאולוגיה הקיבוצית, וכי העלאת הערכים הצרכניים לשלבים הגבוהים בהירארכיה של הערכים נוגדת את הנחות היסוד של האידיאולוגיה הקיבוצית ומחבלת בשוויון ובשיתוף . " ) ,1966 262 ( . ערך זה, שהיקף מימושו בקיבוצים שונה בין קיבוץ לקיבוץ, צפוי שיגרור אי קיום מלא של קורלציה חיובית בין ההכנסה לתצרוכת . ומלבד זאת, צפוי שערך זה ישפיע על הנטייה השולית לצרוך ) להלן : הנש"צ ( בכיוון של הקטנתו בהשוואה למשק הבית העירוני המצוי . ערך זה יכול לתרום דווקא לרמת שוויון גדולה < ותר בקיבוץ מאשר בעיר, במיוחד ברמת התצרוכת, מכיון שהערכים האידיאולוגיים מפורשים בצורה דומה למדי בין הקיבוצים והגדרת ה"צרכים'י עשויה להיות דומה בין קיבוץ לקיבוץ . הערך השני הינו עקרון השוויוניות . האידיאולוגיה שהנחתה את מייסדי הקבוצות והקיבוצים, ולאחר מכן את התנועות הקיבוציות, ראתה בשוויון בקיבוץ ערך מרכזי, תוך תפיסה שלא ייתכן שוויון בתוך הקיבוץ ללא רמת שוויוניות גבוהה בין הקיבוצים . הניסיון הראשון למימוש עקרונות אלה נעשה ב"גדוד העבודה", שם הייתה קופה מרכזית ודרכה היו עוברות כל ההכנסות וההוצאות של הפלוגות . ''עיןחרוד" פרשה מ"הגדוד" על רקע מצע שטען למתן אוטונומיה מלאה לכל קיבוץ, מבחינה כלכלית וחברתית . מחקרו של זוסמן צ . ) 1974 ( , שם לו למטרה לבחון את הדעה הרווחת, שהישוב היהודי בארץ ישראל המנדטורית חי בגן עדן שוויוני ורק במשך הזמן, במיוחד לאחר קום המדינה, חלה ירידה בחשיבות האידיאולוגיה השוויונית והחלה להסתמן מגמה של חומרנות, שגררה פערים ניכרים בהכנסה וברמת החיים . על סמך נתונים שנאספו על ידי המחלקות הסטטיסטיות של ההסתדרות, של הסוכנות היהודית ושל הממשלה המנדטורית, ועל סמך מיפקדישכר מקיפים, נחקרה רמת השוויוניות בעבר . נסתבר, כי מאז מיסוד ההסתדרות ) 1920 ( ועד פרוץ מלחמת העולם השנייה היו קיימים הפרשי שכר גדולים בקרב העובדים היהודים בארץ ישראל, 11
|
|