|
|
Page:8
התחייבו הקיבוצים על שורה של צעדי צמצום והבראה, על מכירת נכסים פיזיים ופיננסיים ועל סיוע בעזרה הדדית מצד קיבוצים שמצבם טוב יחסית . שאלות והשערות המחקר הן : א . האם הקשר בין הפרמטרים הכלכליים ) ובראש ובראשונה פרמטר ההכנסה ( לבין התצרוכת התהדק בעקבות המשבר ב : 1 ( רמת הקיבוץ היחיד . 12 רמת התנועה הקיבוצית . ההשערה היא שכן, בעקבות כמה גורמים שפעלו בכיוון זהה, גם ברמת הקיבוץ היחיד וגם ברמה התנועתית . הגורמים הם : 1 ( יתר מודעות של החברים בקיבוצים ושל מעצבי ההחלטות בקיבוצים ובתנועה . 2 ( ההגבלה החדה שנעשתה במנגנון הערבות ההדדית, שלא איפשרה ללוות כספים באופן חופשי . 3 ( ירידה בהשפעתם של ערכים אידיאולוגיים, שמטבעם גרמו לחוסר קשר בין הפרמטרים הכלכליים וההכנסה בפרט, לבין התצרוכת . ב . האם אי השוויון בהכנסות בין הקיבוצים גדל בעקבות המשבר ? ההשערה היא שגן, בעיקר בגלל : 1 ( פגיעה דיפרנציאלית גדולה יותר בקיבוצים "החלשים" . 2 ( אפשרות גיוס מימון רק על ידי הקיבוצים היותר "חזקים" . 3 ( אפשרויות שימוש בהון חוזר, שנוצר רק בקיבוצים יותר "חזקים" . ג . האם אי השוויון בתצרוכת בין הקיבוצים גדל בעקבות המשבר, והאם הגידול נמוך או גבוה מאשר הגידול באי השוויון בהכנסה הביןקיבוצית ? ההשערה היא, שאי השוויון בתצרוכת גדל בעקבות המשבר ושהגידול גדול יותר מאשר איהשוויון בהכנסה, וזאת מהגורמים העיקריים הבאים : 1 ( ירידה בהשפעת הערכים האידיאולוגיים ובעיקר בערך השוויוניות . 2 ( החלשות מנגנוני ההשוואה הביןקיבוציים . 3 ( החלשות בהשפעה התנועתית .
|
|
|