|
Page:9
נורמטיביות אינן סובלות סתירה פנימית ) ראה הערה בהמשך ( . דרישה שנייה של הרציונליות של מערכות היא, כי פעולותיהן תהיינה מכוונות למימוש המטרות והאינטרסים שלשמם הן קיימות . כאשר אנו אומרים כי אנשים או מערכות פועלים באופן רציונלי, אנו מתכוונים לאחת משתי אפשרויות : האחת, כי הם פועלים לקידום האינטרסים שלהם, או על פי המינוח הכלכלי : הם עושים "מקסימיזציה של התועלת" . האפשרות השנייה היא, כי הם פועלים למימוש הערכים והאמונות המכוננים אותם . על דרך השלילה נטען, כי אנשים פועלים באופן לא רציונלי, אם לא ניתן להצדיק ולפרש את פעולותיהם על בסיס קידום האינטרסים שלהם או על בסיס העקרונות והערכים המכוננים את מערכות חייהם . לעתים תתקיים זהות בין בסיסי ההצדקה, אך בהעדרו של אחד מהם נצטרך להניח את הימצאות השני, על מנת שהפעולה תחשב לרציונלית . את האמור לעיל יש לסייג בכך, שמערכות חברתיות בתהליך שינוי נמצאות לעתים במצבי ביניים, בהם אין הן עונות במלואן על הדרישות שהוצגו כאן . תופעות כאלו יכולות להיגרם עקב חוסר מודעות, הדחקה או טעות בהבנת המשמעויות המלאות של פעולת השינוי בהקשר המערכתי הכולל . לעתים דרוש למערכת זמן "להפנים" את השינוי, להתאים את עצמה אליו ולהתייצב בשיווי משקל חדש . אך בכל מקרה, מצב זה של סתירה בתוך מערכת, או של נורמה שלא ניתן להצדיקה על בסיס הרציונל של המערכת, יכול להיות מצב זמני בלבד . זאת משום שהוא מעמיד בסכנה את הרציונליות של כלל המערכת . לאורך זמן חייבת מערכת נורמטיבית לגשר על הסתירות הזמניות, אחרת היא מעמידה בסכנה את בסיס ההצדקה של כל הנורמות שלה, כולן . הפתרון יימצא לרוב בדמות שינוי נוסף ברמה הנורמטיבית, או התאמה של הרמה הערכית . קשר ההצדקה שבין העקרונות המכוננים לנורמות, הוביל אותנו במהלך הדיון התיאורטי למסקנה הבאה : משניתן להצביע על סתירה בין נורמה חדשה לבין מערכת הערכים שהצדיקה את קודמתה, ניתן להעריך כי התחולל במקביל גם שינוי ערכי, כמתחייב מהצורך לשמור על הקונסיסטנטיות של המערכת . יתרה מזאת, בהנחה שאותו שינוי ) קרי : זה העומד בסתירה למערכת הערכים הקודמת ( אינו שרירותי גרידא, נכון להניח כי מצדיקה ומכוננת אותו תפיסה ערכית אחרת . על הקושי בהגדרת אותן תפיסות ערכיות במונחים קונקרטיים, ניסינו להתגבר על ידי טיפול בכל הנושא ברמת הנורמות . במלים אחרות, על תפיסת השיתוף של הקיבוץ בשנות החמישים, לצורך השוואתה לזאת של שנות התשעים, ניסינו לעמוד דרך הנורמות ואורחות החיים אותן כוננה
|

|