|
|
Page:8
המחקר הנוכחי מתבסס בעיקר על ניתוחתוכןאיכותי של ראיונות עומק פתוחים . ניתוח תוכן איכותי ) Qualitative content analysis ( מבקש להגדיר "למה", בעוד ניתוח התוכן הכמותי ) Quantative ( מבקש להשיב על "מה, היכן, מתי וכיצד" כך טוענת מוסטין ) 119 : 1985 B . Mostyn, ( . ברלסון טוען, שההבחנה בין ניתוח כמותי לאיכותי הוא "בין שכיחויות לבין משמעויות ממשיות" ) B . Berelson, 1971 ( . יש הסבורים שכימות הוא הכרח, אך לעתים מפסידים ע''י הדיוק את ה''אמת" ולא מגיעים לרבדים עמוקים של המסקנות מסבירה נעמה צבר ) נ . צברבןיהושע, 1990 : 90 ( . גם לייט ופילמר, במאמרם על דרכים לכמת נתוני מחקר איכותי, מדגישים, כי בשל הענקת סמלים מספריים לתיאורים הולך לאיבוד חלק מהפירוט התיאורי ) 1982 R . J . Light, D . B . Pillemer, ( . צבר מוסיפה, כי במחקר האיכותי העניין הוא בתהליכים יותר מאשר בתוצאות ) ב''למה" שהתכר לעיל ( . החוקר אינו מבקש לאשר השערות שהיו לו בראשית המחקר או להפריכן, הוא מנתח את הנתונים באופן אינדוקטיבי . תפיסתו מתגבשת עם הצטברות הנתונים והתיאוריה נבנית נדבך על נדבך . הגישה האיכותית מייחסת חשיבות למשמעות הדברים בעיניהם של הנחקרים ) צבר,0991 . 12 25 ( . בכך הולכת צבר בעקבות גובה ולינקולן, הקובעים שיש להפיק היסקים מתוך התוכן עצמו ולא מתוך הנחות או מקרים עיוניים ) 1981 E . GGuba, U . S . Lincoln, ( . צבר הולכת צעד נוסף וטוענת, כי התהליך של ניתוח התוכן "איננו 'מדע' אלא אמנות אינטלקטואלית" ) שם, 88 ( . בדומה לה אומר גם רוברט ובר, שניתוח תוכן הוא בחלקו "מעשה אמנות" ) R . P . Weber . 1 990 : chp3 . ( . ב 2 . הראיונות כלי המחקר העיקרי היה סדרת ראיונותעומק עם האליטה התנועתית והפוליטית, בהווה ובעבר הקרוב, בעיקר בתק"ם . בתכנון הראיונות הוקפד על התהליך המומלץ ע''י צבר ) שם,56 66 ( , פוטר ומלקי ) 052 247 : ,J . Potter,M . Mulkay1985 ( , וברנר ) M . Brenner 351 152 : 1985 ( , והם התנהלו ברובם, באורח לאפורמלי ושגרתי למדי, כהמלצת ואן די וין ועמיתיו ) 36 37 : 1985 LVan Dee Veen, ( , במאמרם על האינטראקציה בין מראיין ומרואיין . בעקבות ההמלצות בספרות המתודולוגית היה כל ראיון מובנה רק למחצה, אך מודרך וממוקד במובן זה, שהיה קיים "מדריך ראיון" רשימת נושאים אותם ביקש המראיין להבהיר . סדר העלאת הנושאים לא נקבע
|
|