|
|
Page:6
והכלכליות; כן גס בסוכנות היהודית, וראש לכל בכנסת, בממשלה ובמנגנון הממלכתי ברמות הבכירות . ב''הגנה" ולאחר מכן בצה"ל, בייחוד בשנותיו הראשונות, היו חברי קיבוץ או חניכיו בעלי מעמד והשפעה מכריעים . מיקום זה, הן בעמדות הכרעה של מקבלי ההחלטות והן "ליד מנופי הביצוע", שוב אינו מאפיין את מעמדו של הקיבוץ ככלל ושל האליטה הקיבוצית, במעמדה מחוץ לגדרות הקיבוצים והתנועה . הכרסום במעמד הייחודי של הקיבוץ וחבריו, בא לידי ביטוי הן במספר העמדות הבכירות הנתפסות ע''י אנשים מקיבוץ, והן בהתייחסות הכללית אליו, ששוב אינה כרוכה בהערכה כללית או בנכונות לראות בו מקור השראה . הפיחות מתבטא גם בתחושתם של חברי הקיבוץ ובהערכתם את עצמם . ללא תחושה של השתייכות לנבחרת, אין יכולים לפעול כנבחרת . הכרסום במעמד החל עם התמורות המקיפות והמעמיקות שחוללה הקמת המדינה . התהליך הואץ וקיבל משמעות ערכית עם המהפך הפוליטי של 1977 . השבר במעמדו האובייקטיבי של הקיבוץ, אליו נלוותה פגיעה חמורה בדימויו הסובייקטיבי בעיני החברה הסובבת, התרחשו עם המפולת הכלכלית ב 1985 . תסמונת ) סינדרום ( המשבר והשינוי שחולל, כוללת גם תופעות בתוך חצר הקיבוץ, המאפשרות להניח קיום קשר וזיקות גומלין בין תהליכים בחוץ ומבית . בקיבוץ קיימת הרגשה של הידחקות מן המרכז הערכיסמלי ומרכז העוצמה, אל עבר השוליים; של אבדן ההשתייכות לאליטה; של אייכולת להשפיע : מהיות מגדיר מצב ומעצב תהליכים, לנתון לתפלול ) מניפולציה ( ע"י אחרים; תחושת אירלוונטיות ) מושג נדוש מרוב שימוש בשנות המשבר והתהייה על הדרך, שהן נחלתו של הקיבוץ בשנים האחרונות ( ; באחת כל אלה מגדירים את מעמדה, את עוצמתה של התנועה הקיבוצית בחברה הישראלית ובמערכת הפוליטית שלה, וכן יכולתה להוסיף ולשאת במשימות, להיות מעורבת, להימנות על האליטה, או לפחות לחוש כאליטה בעיני עצמה . בהיות המעורבות והמשימתיות ממאפייני התנועה הקיבוצית, הרי לפגיעה בהן ישנה משמעות לגבי מהותה של התנועה והגדרתה את עצמה . המעמד, העוצמה מרחב תפקודה ומעורבותה של התנועה הקיבוצית כיום אלה הם נושאי המחקר המדווח כאן . הוא נערך במסגרת מפעל מחקרי מקיף ורבתחומי המתבצע בידטבנקין מאז נובמבר ,1991 ונושאו : "הקיבוץ במפנה המאה משבר, שינוי, המשכיות" .
|
|