|
|
Page:14
יושבת ראש : אני יודעת שאת כועסת . ואני מצטערת, אבל זאת לא ההתנצלות שאנחנו מחפשים . התנצלת על הכאב שנגרם לאנשים, אבל לא התנצלת על התפקיד שמילאת במשבר ה____ . אז, אני שואלת אותך שוב, האם תתנצלי על התפקיד שמילאת במשבר ה____ ? עדה מס' 1 : התלבטתי בשאלה הזאת . לאורך השנים שאלתי את עצמי . ניסיתי לפענח, מה יכולתי ‑ האם היה משהו שיכולתי לעשות אחרת, על בסיס מה שידעתי אז, לא מה שאני יודעת היום . ואני מוכרחה לומר שלא ‑ אני לא מצליחה למצוא שום דבר שהייתי עושה אחרת על בסיס מה שהאמנתי בו ושהבנתי אז ומה שנודע לי מפי ההנהלה בדיווחים שהובאו בפני חבר המנהלים ומה שנודע לי מעמיתי בחבר . וזה מטריד מאוד . וזה ‑ יושבת הראש פונה לעד מס' 2 . הוא בן דודהּ של האישה בשחור : גבר צעיר, מטופח, לבוש חליפה ועניבה . יושבת ראש : מר ____, האם תתנצל על התפקיד שמילאת . . . ? עד מס' 2 : אני מסכים עם חלק ניכר ממה שבת דודי אמרה . האם מישהו מצפה מהעדים להודות שהביאו לפרוץ מגפה ? יש להניח שלא . ברור מאליו שקדמה לדיון הדרכה מפי סוללת עורכי דין כיצד עליהם לשמור על עצמם . אבל הצדקנות שבה הם מתנערים מאחריות רומזת על אפשרות נוספת : שהם עדיין לא השלימו עם אשמתם, או שפתחו בדבר מה שיצא משליטה בצורה שלא הצליחו להבין . כעבור שעה מגיע רגע מכריע . חבר נוסף בוועדת החקירה ‑ נכנה אותו הפוליטיקאי ‑ פונה לעד מס' 3 : הפוליטיקאי : ד"ר ____, האם קרה אי ‑ פעם שנושא תפקיד בחברת ____ ישב בכלא ולו יום אחד כתוצאה מפעילות של החברה ? עד מס' 3 : אני סבור שלא . איש מהעדים אינו רואה בעצמו אחראי . אבל נראה שגם אף אחד אחר לא . 14 נקמתה של נקודת המפנה
|
|