|
Page:14
שהוכנס בסופו של דבר בהצלחה מיצבו את נקודת ההתחלה של מסע ארוך ומשותף של שתינו . בשנים שבהן היא התקדמה וצמחה מאחות במחלקה הכירורגית לאחות מיומנת בטיפול נמרץ ובטראומה, היא גם תיווכה כמה טראומות אישיות בחייה הפרטיים . מין ערבוב בלתי ניתן להפרדה בין שני ההורים שלה שגססו, במרווח זמן בלתי נתפס של חודש, בדיוק ברגעים שבהם ילדה תאומות שנולדו פגות באופן קיצוני . היא שילבה בין טרגדיות אישיות לבין הדם, היזע והדמעות של המחלקה הכירורגית . ועדיין, היא אומרת, בסיגריה הרביעית שלה על המרפסת שלי, לפעמים גם כשאתה חושב שאתה מומחה בתיאום טראומה ‑ יש רגעים שבהם אתה לא . הם משפחה מלוכדת, המשפחה של רותם . אחרי כל הטרגדיות האישיות, ההורים שנפטרו בזה אחר זה, המכות האחרות שניחתו על המשפחה, היה ברור שקמים, נפגשים כל שבוע ונשארים מלוכדים יותר מבעבר, גם כי השורות התמעטו, גם מתוך הצורך לשמר את המסורת עוד יותר . אנשי רפואה וסיעוד עובדים בזה גם בבית, ולא רק בייעוץ לחברים ולבני משפחה על כל מקרה רפואי, זניח ככל שיהיה . הם גם אלה שצריכים להדביק לפעמים את כולם יחד, כמו הדבק הביולוגי שמשתמשים בו כדי להדביק פצעים . זה להיות אלה שיודעים איך לחבוש את הפצעים של המשפחה, של האחות, האח, הגיס . זה גם לשמש דוגמה לאחיינית של רותם, שירה, שרוצה להיות אחות, מתברר . משהו במקצוע הזה גורם לאנשים להסתכל עלייך ולומר לך, כמה אני רוצה לעשות מה שאת עושה . וזה מה ששירה רוצה להיות, בול כמו רותם . שירה היא חיילת בצבא, סוגרת שנה לגיוס, סביב תחילת אוקטובר 14 יעל דרזניק
|

|