|
|
Page:11
המשטמה המלווה וממלאת חיי מאות אלפי ערבים, היושבים ומצפים לָרגע בו תוכל ידם להשיג את דמנו . אל נסב את עינינו פן תחלש ידנו . זאת גזרת דורנו . זאת ברירת חיינו ‑ להיות נכונים וחמושים חזקים ונוקשים, או כי תישמט מאגרופנו החרב ‑ וייכרתו חיינו . "רועי רוטברג, הנער הבלונדיני אשר הלך מתל אביב לבנות ביתו בשערי עזה, להיות חומה לנו . רועי ‑ האור שבלבו עיוור את עיניו, ולא ראה את בְְּרק המאכלת . הערגה לשלום החרישה את אוזניו, ולא שמע את קול הרצח האורב . כבדו שערי עזה מכתפיו וָיוכלו לו" ( מתוך ההספד ) . ב ‑ 7 באוקטובר ,2023 עם בוקר, לא ראינו את האורבים לנפשנו על קו התלם . במהלך שטני ומתוכנן עד לפרטי פרטים נרצחו תינוקות, ילדים, נערים ונערות, נשים, גברים, סבים וסבתות . אזרחים וחיילים אשר הלכו לבנות את ביתם ואת מוצבם בשערי עזה, להיות חומה לנו . האור שבלבנו עיוור את עינינו ולא ראינו את ברק המאכלת . הערגה לשלום החרישה את אוזנינו, ולא שמענו את קול הרצח האורב . כבדו שערי עזה מכתפינו ויוכלו לנו . זהו סיפורם של אנשי הרפואה, הסיעוד וההצלה, ביום הנורא מכול אשר התרחש עלינו, על מדינת ישראל . זהו סיפור הרואי, המשלב בתוכו מסירות ללא קץ, הקרבה תחת אש והכלה ללא גבול, וכל זאת באחד האירועים הקשים ביותר שידעה ההיסטוריה האנושית ‑ וההיסטוריה הרפואית כולה . ספר זה מוקדש להם . כבדו שערי עזה 11
|
|