|
|
Page:13
מבתיהם ומאות אלפי אנשי מילואים נקראו למערכה, נוצרו בעיות לוגיסטיות ענקיות שמדינת ישראל לא הצליחה להתמודד איתן . משרדי הממשלה וזרועות השלטון השונות לא היו זריזים ויעילים מספיק כדי להתמודד עם האתגרים הגדולים שנחתו על החברה הישראלית . באותם ימים שבהם היינו עדים לכך שמערכות השלטון בישראל הן במקרים רבים מנוונות ומגושמות, ולעתים אף מסואבות, היינו עדים גם לתופעה סוחפת, להתפרצות חסרת תקדים של סולידריות ישראלית . שתי איכויות של ישראלים נפגשו באותם ימים : הנדיבות הישראלית והרוח היזמית הישראלית . וכששתיהן נפגשו, נוצרו חמ"לים, מרכזי מתנדבים ואינספור יוזמות שפתרו בשטח את כל הבעיות שזרועות השלטון לא הצליחו לפתור . במהלך האירועים הדרמטיים שאנחנו עדיין בעיצומם, גילינו משהו על מדינת ישראל : זאת מדינה שסובלת מבעיות קשות ‑ ויש לה עוצמות גדולות . מרבית הבעיות ממוקמות בתוך המערכת הגדולה שמנהלת את המדינה מלמעלה ; מרבית העוצמות ממוקמות ברוח של העם שמלמטה . כך היה בזירה הצבאית, כשהתפרצות של גבורה מלמטה פיצתה על כישלונות המערכת הצבאית מלמעלה, וכך היה בזירה האזרחית, כשהתפרצות של הסולידריות מלמטה פיצתה על הניוון של המערכות הממשלתיות מלמעלה . גילינו שישראל היא בניין של שתי קומות . בקומה הראשונה, ב"ישראל של מטה", יש עוצמה אדירה, ובקומה השנייה, ב"ישראל של מעלה", יש עייפות וחוסר תפקוד . בתמונת המציאות הזאת מחזיקים ישראלים רבים מאוד . אלה הישראלים שיש להם אמון הולך וקטן בישראל, ואמון הולך וגובר בישראליות . ב"אלטנוילנד" חזה הרצל שישראל תצטיין בהקמת מוסדות מדינתיים חכמים ואפקטיביים, ושהמוסדות הללו ייהפכו למודל לחיקוי עבור העולם כולו . הרצל טעה . ישראל לא יצרה מוסדות פוליטיים יעילים, מתוחכמים ומקוריים . עם זאת, מי שיקרא את "הגניוס הישראלי" עשוי לגלות שהרצל לא טעה לגמרי, הוא פשוט התמקד בקומה הלא נכונה . גם היום שתי הקומות של ישראל לא זוכות לכמות זהה של קשב . מרבית תשומת הלב מושקעת בקומה העליונה . מאז 7 באוקטובר נכתבו עשרות כתבות ותחקירים על המחדל הצבאי והמדינתי . העיסוק הזה הולך להמשיך ללוות את החברה הישראלית עוד זמן רב . המאמץ למפות את הבעיות של מערכות המדינה ואת הכשלים של העומדים בראשה, להבין אותם ולפעול על מנת לתקן אותם, הולך להיות חלק מהנוף הישראלי בשנים הקרובות . אבל ההתחדשות הקדמה למהדורה הישראלית 13
|
|