|
|
Page:12
החברה . ואלה יצרו בתורם בעיות קשות של דיכאון, אובדנות והתפרצות מגפת האופיואידים . ומי שמנסה להימלט מהשלכות האינדיבידואליזם אל מרחבי הקולקטיביזם נופל פעמים רבות לתהום של שנאת זרים, תיאוריות קונספירציה וזעם שעולה על גדותיו . חוסר היכולת של המערב, ובאופן ספציפי של האמריקאים, לרכך את האינדיבידואליזם במשפחתיות, בקהילתיות ובלאומיות בריאה הוא קרקע פורה שמצמיחה בעיות רבות וקשות . זינגר וסניור מראים שהישראלים, מבלי שהתכוונו לכך, יצרו פתרונות לבעיות הללו . מתברר שבדיוק כפי שחזה הרצל ב"אלטנוילנד", מדינת היהודים אכן נהפכה למעבדה שייצרה ידע חדש, ידע שהוא פתרון לחלק מן הבעיות הקשות של המערב . אך בניגוד למה שכתב הרצל, הבעיות שהישראליות יכולה לפתור אינן בעיות מבניות, מוסדיות ופוליטיות . קשה להגיד שהישראלים יצירתיים ביצירת מבנים פוליטיים אפקטיביים ומשוכללים . הידע שנוצר בישראל איננו מענה לבעיות הפוליטיות של המערב אלא לבעיות הפסיכולוגיות שלו . גם בישראל יש זעם וקיצוניות . אבל כשלא נותנים לקצוות הקיצוניים להסתיר את הזרם המרכזי של החברה, מגלים מסה קריטית של ישראלים . אותם ישראלים מצאו את האיזון בין אינדיבידואליזם לקולקטיביזם, בין מימוש עצמי להקרבה עצמית, בין ערכים ליברליים לקהילתיות ומשפחתיות . הם מחזיקים בידע שהוא חיוני לאנשי מערב . זהו ידע שמרבית הישראלים לא יודעים שהם מחזיקים בו . זהו ידע מובלע ולא מפורש, הוא אינטואיטיבי ולא ורבלי, והספר שבידיכם מלקט את הידע הזה ומארגן אותו, נותן לו מילים, ממשיג אותו, אורז אותו מחדש ומציע אותו לעולם . וכך יצא, שבימים שבהם אנחנו חיים מחדש את הציונות של "מדינת היהודים" מופיע בשפה העברית ספר שחי מחדש דווקא את הציונות של "אלטנוילנד" . שתי הקומות של ישראל במהלך טבח 7 באוקטובר היינו עדים לשתי תופעות מנוגדות . ראינו כיצד המערכת המודיעינית והצבאית קרסה, ובאותו יום עצמו היינו עדים להתפרצות חסרת תקדים של גבורה : גבורה של טנקיסטיות וטנקיסטים, שוטרות ושוטרים, לוחמות, לוחמים ואזרחים מן השורה, שרצו אל תוך התופת כדי לחלץ פצועים, להרוג מחבלים ולהציל ישראלים . לאחר כמה ימים, התמונה שהתגלתה בזירה הצבאית שכפלה את עצמה בזירה האזרחית . כאשר מאות אלפי ישראלים נעקרו 12 הגניוס הישראלי
|
|