|
|
Page:7
? ט 7ז;ל הקקיהה של fjy7 / / nD7 J"a < נ 1רנסבר 0ר < י,ר ^ 3ייל ה'נעא הנריקי נאלתס יטיס, התרשם בניקלרל נאיץ ני . "השלקל 7 הנריםי בארץ נתקייס להלנה בלבר . . . הסלשלים האסי 17ייס היל היהלדיס . . . " . לדעתל , הנרח היה לשנלת את הט'גנ גם "אס יביא הדבר למלחמה נגר היהלריס", נהם ראה "אוינ קנאי לערלס אשר ישתמש בתטיפרת, רצח לוונלה" . טשלס כך חזר להרגיש ני "אסלי שתהיה נל חולשה נשםייה על חלק לס 7ר' בכל הנלגע לעניני הטרור" . הלא חיזק את ירי הגנרל נרקי, ב 3עללות הענישה נגר אסירים יהלדיס . 8נהיגי היישונ בט ? נ ? ר קניית ההנהגה המדינית של היישוב בארץ, היתה אחת ממשרותיהם של הנרי ! 1ים בגעולתם נ"קנת השחירה" ) 1946 . 6 . 29 ( , טברצעה בוזגרבת ל"ליל הגשריס" . ה ^ נא להט£ג 1יה הנליטייס לא היססו לנלול ני 7 2,700 ע 1לדי לערו 7 אינ'גה טיאשי הסוננלת היהודית; פשה £רוזר ? ) סרת ( , רב יוסף, י * ווק גריננוים והרב 3ישס 7 ) נ 1יי 0רן ( רכך את דוד רס ,1 יוקב ראש הנהלת "הוועד הלאוקי" . מנהיגים אחרים נאלצו לעזוב את האיץ, נדי ק';א להעצר . ה : נהיגי 0 שוחררו בנובמבר ,1946 כתרס 4 חודשים ל 1עגדס . פרשת ביריה מאירה היבטים נוספים של תפקיד היישובים במאבק, והיא ממחישה את השיקולים שהביאו לקביעת הסייגים החמורים למאבקהאש : היה הברח לשלול מן האנגלים את הצידוק להתנכל ליישובים ולפעול נגדם במלוא הכוח הצבאי ^ בקרב פקידי השלטון, אנשי הצבא בארץ ובמפקדות גרסו, שיש לדכא את היישוב בכוח, ולו רק בנקם על פעולות הארגונים הפורשים . בזכרונותיו מתאונן פילדמרשל מונטגומרי על שהממשלה לא הניחה לצבא לפעול . המדיניות המבצעית של תנועתהמרי, אשר בתעמולת השלטון הוצגה כקיצונית וטירוריסטית ובעיני המתונים בקרב היישוב העברי היתה אלימה, הצטיינה דווקא באיפוק, שהכביד על הלוחמים וקומם אותם בשל מיעוט הפעולות שהותרו לעומת ריבוי הפעולות שלא אושרו, ובגלל הסייגים החמורים שנכפו . אבל אותה התאפקות מדעת, לפי מסורת "ההבלגה הפעילה' / היא שהשפיעה על השלטונות הבריטיים בלונדון ובארץ שלא לפעול במלוא כוחם ולא לשתק את חייהכלכלה של היישוב בכלל, ושל משקים ומפעלים חיוניים בפרט . על רקע זה בולט במיוחד התפקיד החיוני שמילאו היישובים הן היישובים הוותיקים והן ההיאחזויות החדשות בעצם קיומם . חשוב לציין שלצד התפקיד ה"דומם" והקונסטרוקטיבי רב החשיבות שמילאה ההתיישבות בשלב הראשון של המאבק, בהקמת חמישהעשר היישובים החדשים, נודעו אנשיה בהיענותם למשימות שהוטלו עליהם בעת המאבק . בהעדר הרים, יערותעד ומרחבימסתור אחרים בארץ, היתה מערבת היישובים הבסיס היחיד ללוחמה זעירה, והיישובים, בהיותם פרושים עלפני כל הארץ, שירתו לא במעט את מבצעי הפלמ"ח וחיל השדה נחי"ש ( של ה"הגנה" . כן תצויין היחלצותם המתמדת של חברי היישובים לחיפוי על הנחתת מעפילים והנכונות לקלוט אותם לאחר שעלה בידם לרדת אל החוף . כדי למנוע תגובותגמול על בסיסיהם ביישובים, נזהרו כוחות הפלמ"ח לטשטש את עקבותיהם ונהגו לסגת ליישובים מרוחקים . כך עלה בידם לפעול בלי להילכד ב"ליל עתלית", בהתקפות על תחנותהמכ"ם ועל מחנות המשטרה הניידת, ולשיא הצלחתם הגיעו בהתחמקותם ב"ליל הגשרים", הוא ליל 61 17 ביוני 1946 . 9 ז ( 1 ^ f ^ ^
|
|