|
|
Page:9
הקרן הקיימת לישראל הקרן של ההסתדרות הגיונית לגאולת האדמות באר'וישראל, הכשרתן להתיישבות ולעיבוד . נוקדה ביוזמה פרופ 1 צבי הרמן שפירא, ובהחלטת הקונגרס הגיוני החמישי ) 1901 ( . רביס מכספי הקרן נאספו מתרומות "עמן" יהודים, ציונים באמצעות "הקופסה הכחולה" . משקלה של הקרן בין רזגשי קרקעות אחרים גבר בייחוד בעתות משבר . בזמן המרד הערבי היתה נמעט הקונה היחיד ובזמן מלחמת העולם השניה רכשה גם קרקעות מקונים יהודים, שלא הצליחו לממש את בעלותם על הקרקע ) בייחוד בנגב ( . עד קום המדינה רכשה הקק"ל קרוב למליון דונם . י עם כינון המדינה הועברו לרשותה אדמותמדינה וקרקעות שננטשו על ידי הערבים במלחמת העצמאות . לאחר הקמת המדינה פעלה הקק"ל בייעור, ב 3ריצת דרכים, ובהכשרת קרקע / פיתוח חבליארץ חדשים להתיישבות . ה"כיבוש", כשם שההתיישבות השיתופית, והקיבוצית בראש ובראשונה, רתמה עצמה לכל "ציוויי השעה" השליחויות אל התנועות החלוציות בגולה, ארגון ההעפלה, פיקוד והדרכה ב"הגנה" . עד כה היו כספי קק"ל קודש לרכישת אדמה, ואוסישקין ראה אפילו בהקצאת כספים ממנה לייבוש ביצות, פגיעה במשימתה העיקרית שהיתה, קניית כמות מקסימלית של קרקע . עתה חוללה הקק"ל "שינויערכיך ושיתפה עצמה בהכשרת טרשיההר בגליל, מתוך הכרה בי תקיעת יתד בנקודות מפתח תנחיל לעם n xילבח / שלמים . הקק"ל הפכה למכשיר העיקרי לרכישת האדמות לפי המדיניות היישובית : מצד אחד השכילה ההנהגה לרכז כספים רבים ללאתקדים לביטחון ולהתיישבות, ומצד שני הרתיע המרד את היזמים הפרטיים מרכישת קרקע . המרד הערבי והסיכוי של חלוקת הארץ עם עצמאות מדינית יהודית, עוררו לתמורות ב"הגנה" . בתחום הטקטי ארגון ה"הגנה" "יצא מן הגדר"; בתחום האופרטיבי הוא חרג מהגנה על נקודה והחל לפתח "הגנה מרחבית'', על גושי יישובים ורשת דרכים; בתחום האסטרטגי החל ארגון ה"הגנה" להסתגל למעמד של "צבא בדרך', וניגש לשקול אבטחת גבולות וטיב הכוח הצבאי שיוקם . נוספו עוד מרכיבי כוח צבאי : הוקמו מערכי קשר מרחביים, נרכשו טנדרים למשמרות הנעים ) המ"נים ( . יתר על כן, "פלוגותהשדה", היוו כוח מגוייס ומרוכז ראשון, שהועמד לפקודת ההנהגה המרכזית . הוקמה "המפקדה הארצית" ) מ"א ( , ויוחנן רטט היה בקיץ 1938 לראשה ) הרמ"א ( . בתקופה זאת, של נכונות לחדש ולהיבון לבאות, היתה ה"הגנה" לשותף פעיל במתקפה היישובית : תכננה מיגננים, התאימה את התכנית הפיסית של הנקודה לצרכי ההגנה, קבעה את המיקום הטקטי והגדירה את צרכי הביטחון במרחבים שנועדו להתיישבות . הורחבה "המחלקה הטכנית" עד שהיתה ל"מחלקתתכנון" גרעין למטכ"ל שלעתיד . ביטוי אופייני לייחודה של ה"הגנה" כארגון מחתרתי, היה בכך שהרמ"א הקדיש עצמו אישית להתיישבות ולהגנתה . מבין כל תנועותהמרי וארגוני המחתרת בעמים ובישראל היתה ה"הגנה" הארגון היחיד שעסק בתכנון יישובים ובהקמתם, כדרך במאבק לעצמאות .
|
|