|
|
Page:8
שלוש משימות התיישבות המרד בשגת 1936 הלקטו 10 יישלנים 37 . 19 " 115 1933 " 61" 1939 " 17 ב 0ךהנ . ל 59 ייקלנים, טהס תלקטו 43 מראשית ה"סאליעלו * ' ) . אפריל 1936 ( רעד 3רסלס "הס 3יהלב 7", נ 17 בא 3ריל 59 . 19 . ילב . היישלניס הלקטל נא 1לייס בלתימילקביס נעטל, ביתשאז , עמק הירדן,הגליל ר . ע 5יל 7 לדרום יהודה . התיישבות מדיניתבטווונית מבגע העליה לחניתה ב 38 . 4 . 21 הקיף ב 00ן 1 איש מכל הארץ וגן מכוניות וציוד רב . שיקולים פוליטייםאקטרטגיים הכתיבו את מיקומו של היישוב למרות איההתאמה החקלאית של אדמת הטרשים . המטרה היתה להבטיח חשאיותו טל שטח אסטרטגי חשוב . בקרבת הגבול הלבנוני, בתחום המדינה היהודית, בנגד מגמות ועדת פיל . תכנון העלית וביצועה הוטלו על ארגון ה"הגנה" כמבצע צבאי לכל דבר . מייד לאחר העליה על הקרקע עמדה חניתה בפני התקפה ערבית ואף ידעה קרבנות . האסטרטגיה היישובית בתקופת המרד הערבי הושתתה על שיתוף פעולה מקומי, אזורי וארצי עם השלטונות הבריטיים מתוך האינטרס המשותף להדביר את הכנופיות הערביות . השלטונות התירו ליווי חמוש לעליות, נתנו תקציב לנוטרים ומכסת נשק ליגלי, והכשירו דרכים . אלפי נוטרים מתנדבים התגייסו ל"משטרת היישובים העבריים ושולבו במערכותהביטחון . השיתוף הגיע לשיאו ב"פלוגות השדה" ) פו''ש ( של יצחק שדה ואליהו כהן וב"פלגותהלילה המיוחדות" של אורד וינגייט שבהן שובצו חיילים בריטים סדירים וחברי "הגנה", במעורב . השיתוף הבטחוני עם הבריטים נתהדק עד דיכוי המרד הערבי, אף כי השיתוף בדרג המדיני התרופף כבר pnn 1938 < עת הגיע הנציב העליון הבריטי מקמייקל במקום ווקופ . י מדיניות ההתפשטות היישובית פורטה לשלוש משימות אסטרטגיות : א . הצלת אדמותיהודים בלתי נושבות ) כגון בעמק ביתשאן ( ; ב . שיפור הרציפות בתחומי השטח דמוי הא, ובעיקר חיזוק ה"מ ^ ים" בין עמק יזרעאל לבין עמק הירדן, בין חוף השומרון לבין עמק יזרעאל, לרבות ביסוסה של חיפה העברית, ג . אבטחת הגבולות של המדינה היהודית העתידה, כפי שהותוו ב"תכנית פיל" לצורך זה בוצע הזינוק היישובי מתוך מרחב הא אל גבולות הגליל המערבי . באותו זמן תבע בןגוריון להבחין בין דיבורים" לבין "דברים" של ממש . עקרונית הסכים הקונגרס הציוני לדון בחלוקה, אך מעשית פעלה ההנהגה לשיפור גבולותיה . סייגים ריאליים הגבילו את ההתיישבות, שכן היתה תלויה ברצון הערבים למכור קרקע וכשנמצאו מוכרים עיכב חסרון הכסף . בהיעדר קשרעין ודרכים בטוחות אל האדמות שבנגב, לא ניגשו עדיין ליישבן ונותרה פירצה בין ירושלים לבין מישור החוף . י < "" < ר * ד, עד פרסום "הספר הלבן", במאי ,1939 הוקמו ג 4 יישומם . * התיישבות "כבשה" את עמק ביתשאן ואת קדמת הכנרת ומתחה רצועה ממשמרהעמק לזכרוךיעקב ומהעמק לבקעת יבנאל ולבנרת "ההגנה" זינקה לחניתה שבגליל המערבי בפלוגה מקובצת, שעמדה בהתקפה כבר בחצות הלילה ז ~ ו£ 017זון . ה"הגנה" מאבטחת את ההתיישבות מן ההיבט האסטרטגי היתה ההתיישבות היהודית מתקפתנגד, שהגיבה על המרד הערבי ב"כיבוש" היישובי של מרחבים חדשים . מראשית האסטרטגיה היישובית, הועדף בשנות המרד השיקול המדיניבטחוני על פני השיקול הכלכליחקלאי . בךגוריון דיבר על ריכוז המאמץ לאודווקא להתיישבות ^ רגילה", אלא לתפיסת "עמדות מפתח להרחבת הגבולות, לביצור הביטחון, להגנת דרכי התחבורה" . התנועות ההתיישבותיות ו"המרכז החקלאי" קיבלו עליהם מדעת את משימות
|
|