sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:323

זו מן ההכרח לפתור בתוך הקבוץ ובאמצעיו . ומוטב ­ שעה קודם­ 2 . ­ מיום ליום מקבלת צורה יותר מקיפה שאלת סדור ההורים אחרי בואם לארץ . העברתם מהגולה הננה רק חצי הדאגה וחציה השני, והיותר מסובך מחפש את פתרונו בחיי הארץ גופא . כך מתעוררת שאלת הכנסת ההורים לקבוץ ואם אי­סדור הפרובלימה הראשונה מביא בהתחלה ליציאה זמנית של החבר, הרי אי­םפוק הדאגה השניה מאים בעזיבת החבר את חיי הקבוץ, ולפעמים גם חיי פועל, בכלל, נכון הגדיר חבר אחד ב"פוהצ" : אלה אשר עזבו את משפחתם בגולה מתוך בחילה לחיי ניצול וחנונות יש ששבים לחיים אלה בארץ בבוא משפחתם הנה . חבר הקבוץ הקבוע בחברתו מוכרח לפתור בתוכה גם את שאלת חיי משפחתו ­ אם אין אנחנו רשאים לתבוע מהחבר, שהוא יזניח את עניני משפחתו למען הקבוץ, אנחנו חיבים באפן טבעי לתבע ממנו, שמשפחתו הבאה אליו והזקוקה לעזרתו, תמגל את צורת חייה לחייו הוא ולא להיפך . כזאת צריכה להיות התביעה המוסרית של התנועה הקבוצית המאורגנת לחבריה : הקבוץ מאפשר להורי החברים את פתרון צרכיהם מבפנים, ­החבר חיב לפתור את שאלתם בפנים . במושגי התנועה הקבוצית לא יכולה להיות כל הצדקה "מוסרית" לעזיבת החבר את הקבוץ מסבה משפחתית . למרות כל הקשי שיש בהתנגשות זאת שלשני דורות, כשהם תלויים אחד בשני במובן הכלכלי והחברתי * , אין חבר הקבוץ רשאי לותר . כמו שהחבר במושב איננו עוזב את משקו לשם סידור הוריו בחנונות או "בעבודה יפה" אחרת, כן גם לא צריך לעשות זאת חבר הקבוץ . בנוגע להורים זקנים, שאינם מסוגלים . לעבודה ­ השאלה עוד יותר בולטת : אי­כניסתם לקבוץ אומרת עזיבת החבר . עלינו להתרגל למחשבה, שהקבוץ הנהו צורת הוי, הפותר את כל שאלותיו לפי דרכו הוא, ואין לחפש פתרון השאלות בדרך אחרת . המתחיל בזאת ­ דרך המדרון סלולה לפניו . מובן שהתכוננות ~ ^ 0ידוג­ ~ הו * ורים בקבוןן מחייבת_לא . ר . ק אמ­החב­ל, אלא במדה עוד יותר גדולה את הקבוץ . עלינו ליצור בחברתנו את האפשרויות לקליטת ההורים מצד החברתי ע"י ספוק כל צרכיהם המיוחדים, עד לןא­רר מטבח "כשר" בכלל . עלינו להתאמץ ליצר ולהרחיב את ענפי העבודה, שבהם עבודתם תהיה פוריה ובעלת ספוק . כמו, שהמשפחה הבודדת מסדרת אח כל חבריה בתפקידים כלכליים ­ כן צריך לעשות גם הקבוץ . ביהוד זה אפשרי בפלוגה גדולה ובמשק חקלאי­תעשיתי גדול, איפוא, שאפשכ לפתח ענפי שמורים וחבושים, מקצעות ידועים של מלאכה, במו קליעת­םלים, עבודות בית שונות ­ תפירה, סריגה וכוי הן לצרבי פנים והן לצרכי שוק . כדי שנדע לפתור באפן יסודי את שאלת עבודת המשפחה, עלינו להשתחרר פעם גם מהמושג המגוחך של "עבודה מכניסה" ו"לא מכניסה", שנשאר לקבוצה מתקופת הרוקות שלה . ההורים מוכרחים להיות אתנו ולכן כל עבודתם, בין שהיא נותנת 50 ג"ם ליום עבודה, בין שהיא נותנת רק 10 ג"מ הרי היא מכניסה, כי גם 10 גימ זה יותר מאפם . כמו שהמשפחה הבודדת אינה עושה חשבון, אם "כדאית" היא העבודה, שמוציאה הזקנה בחפירת בגדים, כי עבודה זאת היא, בטח, יותר * כשאין הם תלויים ­ כשההורים מסתדרים בחיץ בלי עזרת הבנים ­ הרי אין זה מענינם . 323

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help