|
|
Page:14
אספקט, וזאת כאשר מדובר בתעשייה מתקדמת מאוד שמשאביה הם בעיקרם המשאב האנושי . כך, החל מחברי הדירקטוריונים, המשך במנהלי החברות, וכלה בדרגי הניהול לאורך שדרת הניהול בפירמות, ישנו דגש בעיקר על הרווחיות ברמה הרבעונית, בחינה במשקפיים תועלתניות ובראייה קצרת טווח . כשהניהול בעיקרו טכנוקרטי ובראייה קצרת טווח, וללא ראייה אסטרטגית וחזון, לא ניתן לבנות פירמות עסקיות גדלות ופורחות על פני טווחי זמן ארוכים של עשרות שנים, ולא לתת מענה כנדרש לאספקטים החברתיים של הטכנולוגיה . מצב זה מעלה תהיות חמורות לגבי הכיוון שאליו תהליכים אלו מובילים . כיום הטכנולוגיה הפיזיקלית ממשיכה להתפתח בקצב הולך וגדל, ולעומת זאת האספקטים החברתיים והפוליטיים בטכנולוגיה עדיין במצב אמבריוני, והמדד העיקרי הוא יעילות הפתרון, ערך כמותי הניתן למדידה, ולכך ישנן השלכות חברתיות קשות . 1 במצב זה, בהחלט יש מקום לחזור לבראשית - למערכת החינוך . יש לוודא שלימודי ההנדסה יכללו לימודי פילוסופיה, דיוני עומק ותפיסות ביקורתיות סביב הטכנולוגיה, ולו באופן חלקי . הרי בסופו של יום הפתרונות ההנדסיים מפותחים ומיוצרים לצרכי האדם והחברה, קל וחומר בניהול, שלימודי הפילוסופיה צריכים להיות חלק ממנו . מראשית דרכו יוחס המדע לתיאוריה ונתפס כרציונלי, ואילו חשיבותה של הטכנולוגיה, הנמצאת ברקע, משנית לזו של המדע, והדיון הפילוסופי בה מצומצם מאוד . תהליך ההתפתחות המדעית מתקיים ומנוהל לרוב במרחב חד-מימדי-פיזיקלי, שבו נבחנות תיאוריות אל מול העולם בתצפיות וניסויים . מאידך, תהליך 2 - המימד ההתפתחות הטכנולוגית מתקיים במרחב רב-מימדי הפיזיקלי, והמימד ההומני שבו הגורם האנושי לוקח חלק מרכזי : תלות הטכנולוגיה בחברה - בצרכים, בסביבה, בתרבות, בפוליטיקה, במרחב שבו היא מפותחת, ובאלה המשתמשים בה ; ואין שום גורם יחיאל גלבוע 14
|
|