|
|
Page:12
החברות בענף המעבדים הדיגיטליים, כגון IBM, MOTOROLA, INTEL, AMD ועוד . בתחום זה, היה מקובל חוק מור שהתאפשר על ידי הקטנת עובי החומר של הטרנזיסטור . דא עקא, הגענו לנקודת קצה - עובי החומר הגיע לסדר גודל של גודל האטום של החומר, ואי אפשר להמשיך בתהליך הזה עוד זמן רב . בפיתוח המעבדים הדיגיטליים הושקעו סכומי עתק על ידי חברות הענק האלה . נשאלת השאלה : כיצד קרה שחברות הענק האלה לא ניסו לערער על האסטרטגיה הזו ? והעולם כולו, עומד כיום בפני בעיה גדולה בתחום המחשוב . כנראה שהפתרון יהיה מחשוב קוונטי, אבל נצטרך להמתין עוד זמן רב לכך . מה עומד ברקע הכשל הזה ומה ניתן להסיק מכך ? בשונה מתחומי ההנדסה והניהול העוסקים בתכנים ובמתן פתרונות לבעיות ולצרכים, הפילוסופיה איננה עוסקת בתכנים ובמתן פתרונות, היא עוסקת במהות הדברים - בהטלת ספק, בדיון ביקורתי, בהעלאת שאלות, כגון מדוע וכיצד זה מן האפשר ? והשאלות הענייניות בכל תחום שבו היא עוסקת הן החלק החשוב ; גם אם אין תשובות, השאלות מאפשרות את הדיון, העלאת היפותזות, הפרכתן והעלאת היפותזות חדשות, וחוזר חלילה, כך שהדיון נותר מופרה והעניינים מתבהרים . הפילוסופיה של הטכנולוגיה המתארת ומבקרת את הטכנולוגיה, נמצאת עדיין בראשית דרכה . מאמצע המאה ה- 20 פילוסופים התחילו להתעניין בה, עקב ההתפתחות הטכנולוגית המואצת שנבעה בעיקר כתוצאה משתי מלחמות העולם . כיום, השפעתה של הטכנולוגיה ניכרת בכל המישורים, ותקציביה גדולים לאין ערוך מתקציבי המדע . יתרה מזו, חלק גדול מהמדע היום, הוא מדע יישומי שנגזר הן בדרישותיו והן בתקציביו, מהדרישות הטכנולוגיות ומהתקציבים הטכנולוגיים . במציאות עניינים זו, לשאלת הרציונליות בתהליך ההתפתחות הטכנולוגית על מאפייניו הייחודיים, יש חשיבות רבה, וטרם הוצגה לה הנהרה פילוסופית הולמת ; ובמימד יחיאל גלבוע 12
|
|