|
|
Page:12
התרבות הדומיננטית של "הזרם המרכזי", תרבות אשר לא תמיד מתאימה לקבוצות מיעוט אתני, קבוצות מהגרים או קבוצות ממעמד חברתי‑‑כלכלי נמוך . מספרות המחקר על קבוצות מיעוט בארץ ובעולם עולה כי בתי הספר נוטים להדגיש את האחידות ולהתעלם מהשוני והגיוון בין תלמידים ( פלטי, 2015 ) . בעיה זו חריפה במיוחד בחברה שבה ישנם גיוון ושונוּת תרבותית, כפי שיש בישראל . עוד עולה מספרות המחקר כי במידה שמערכת החינוך מחויבת לצמצום אי‑‑השוויון בחברה, עליה לפעול בהתמדה למען אפליה חיובית של המוחלשים על ידי הקצאת משאבים ופיתוח תוכניות התערבות פדגוגיות ( איילון ועמיתיה, 2019 ; 2018 , . Shavit et al ) . על רקע זה הוקם בשנת 1968 המכון לחקר הטיפוח בחינוך בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית . המכון נועד להעניק תמיכה ייחודית לילדים ובני נוער בעלי משאבים נמוכים . הוא הוקם כדי לפתח, להפעיל ולהעריך תוכניות התערבות חדשניות שמטרתן לעודד ולקדם את השתלבותם של ילדים ובני נוער מאוכלוסיות מוחלשות במערכת החינוך . תחילה הוחלט להתמקד בהדרכת הורים לילדי עולים ולמצוא דרכים לסייע להם בהכנת ילדיהם לקראת הכניסה לבית הספר . כך נוסדה תוכנית האתג"ר - תוכנית הדרכה המתמקדת בהורים כסוכני חינוך חשובים . באותה עת זו הייתה תוכנית התערבות חדשנית וייחודית, היא פותחה על יסוד ממצאי מחקר וניסיון בתחום החינוך ( לומברד, 1995 ) ושימשה מודל לתוכניות התערבות אחרות בעולם ( 2003 , Westheimer ) . מאז השתנה המבנה הדמוגרפי של מדינת ישראל, שהפכה מדינת הגירה, ושינוי זה אף העמיק את הצורך בתוכניות התערבות לגיל הרך ובהפעלת התוכנית ( איילון ועמיתיה, 2019 ) . בהמשך הוחלט במכון להפעיל תוכניות שבמוקדן לא רק הדרכת הורים וסיוע בשיפור הישגי התלמידים אלא גם שינוי שיטות הלמידה וסביבותיה במערכת החינוך ובקהילה . התוכניות שפותחו במכון באו להציע למערכת החינוך סביבות תביבת לימודים מתחדשת 12
|
|
|