|
|
Page:9
ענר גוברין 9 והמגוונת של מטפלים ושל חוקרים ממגוון תחומים ואסכולות בישראל, העוסקים בפסיכואנליזה בהקשריה התרבותיים . באמצעות במה זו אנו מקווים לעודד ולהמריץ שיח מחקרי המתרכז בחשיבה הפסיכואנליטית הבין‑‑תחומית ודיאלוג פורה בין הפסיכואנליזה לדיסציפלינות אחרות . הספר מהי השראה ? פסיכואנליטיקאים ויוצרים תוהים על סוד קסמהּ נערך בידי אהובה ברקן טרבס, ועניינו הוא ההשראה ומקורותיה . הוא כולל ארבע שיחות : אהובה ברקן טרבס עם הסופר דויד גרוסמן ; שני להבי אליאלי עם המשורר אלי אליהו ; קובי סגל עם הבמאית שירה גפן ; ואתי לנדאו עם הפסל והצייר צבי לחמן . השיחות התקיימו בזום בחברה הפסיכואנליטית בתקופת הקורונה וזכו למאות צופים . לצד השיחות, מוצגים מאמרים של ורד לב כנען, של הילית אראל‑‑ברודסקי, של דנה אמיר ושל מירב רוט . פרקיו של הספר מסייעים לנו להיכנס לעולמם של אנשים יוצאי דופן, שחייהם הפנימיים מתגלים לנו באמצעות שיחות מרתקות ועשירות בתובנות . באמצעות תיאורים ממקור ראשון מתחום השירה, הכתיבה והאמנות הפלסטית, הספר ממחיש את התחומים הרבים שבהם פסיכואנליזה ואמנות חולקים מאפיינים משותפים : שני המקצועות נתפסים כיצירתיים ביותר ; כמקצועות עם השראה, עם ספונטניות, עם משחקיות ועם ניסיון אסתטי . כדי להתחבר לסיפור, אומר דויד גרוסמן בשיחה עם אהובה ברקן טרבס, "אני צריך להשעות את עצמי מעצמי, כמה שפחות לנכוח, כמה שפחות לעצור, כמה שפחות לתת לזה איזו המשגה או טיעונים" . ישנו דמיון בולט בין דבריו של גרוסמן לגישות פסיכואנליטיות שונות . פסיכולוגיית העצמי, למשל, שמה את הדגש על השעיית העצמי של המטפל והיותו זולת עצמי עבור המטופל, ואילו הפסיכואנליטיקאי הבריטי וילפרד ביון ( Bion ) קרא להגיע לכל פגישה טיפולית "ללא זיכרון וללא תשוקה" . דמיון
|
|
|