|
|
Page:12
12 אורית יושינסקי זה הוא הזיקה העמוקה של האנליטיקאי לחברה ולשיח שבהם הוא חי, לאחרים שביניהם הוא שוכן, לפוליס - לצורת ההתארגנות החברתית, המדינית והפוליטית שבה הוא נמצא . זיקה זו כוללת את מחויבותו של האנליטיקאי לעמדתו האנליטית וההופכית . הסמינר משוקע בעמדת הפסיכואנליטיקאי שמכוון לא רק לשמוע, לפענח ולדבר עם הלא-מודע של האנליזנט שמגיע לקליניקה אלא ששומע, קורא ומפענח גם את השיח : את הרטוריקה, את הפרקטיקות, את המנהגים, הטקסים, הנורמות והפעולות שהם נחלת הכלל . לפענוח זה נלווית עמדה חתרנית, שחוצה את הפנטזמות, האמונות והאמיתות השרירות בשיח ויודעת לומר אחרת, אמת אחרת או אומר אחר שנוגע בממשי ויכול לגעת בסובייקט אחד ועוד אחת וכך לחולל אדוות בשיח ולאפשר שינוי מיטיב . מתוך התייחסות זו של האנליטיקאית לסובייקט ולשיח עולה הומולוגיה שקיימת ביניהם : הסובייקט ספוגה במסמנים ובתווים לא מודעים שהיא קיבלה מהאחר ומאחרים : מהתרבות, מהמסורת, מהמשפחה והסביבה ; השיח ספוג בתווים, מסמנים, נורמות ופרקטיקות שמיוצרים ומשוכפלים בו על ידי סובייקטים שמקיימים ומעבירים אותם לאחרים, על פי רוב, בבלי דעת . הלא- מודע הוא פוליטיקה, כמאמר לאקאן, הוא נמצא תמיד ביחס אל אחר, אחר שנמצא "בתוך" הסובייקט ו"מחוץ" לה בעת ובעונה אחת, מכיוון שהסימנים והמסמנים של אחרים טבועים בסובייקט וישנם גם האחרים שנמצאים מחוץ לה . ביחס לאחרים אלה ולסימנים הטבועים בה, על הסובייקט לדעת לעשות . איך לחיות עם האחרים שבי ושמחוץ לי ? איך לחיות בתוך שיח מבלי להיבלע בו ולהיטמע בקונפורמיזם שמוחק את הסובייקט, מחד גיסא, אך גם מבלי להיבדל ממנו לחלוטין ולפרום את הקשרים החברתיים, מאידך גיסא ? איך לחיות עם האמת שלי בתוך האמיתות של השיח ? איך לדעת לעשות עם ההתענגות ? איך לדעת לעשות כדי להביא לשינוי פוליטי, בלא-מודע הפוליטי של הסובייקט ושל השיח ?
|
|