|
|
Page:14
חוק זכויות נפגעי עבירה על מצבם של נפגעי עבירה בצה"ל וכן את התמורות בעקבות החלת החוק באופן רשמי בצה"ל . גם במקרה זה, עדיין ישנה כברת דרך לעשות בתחום יישומו של החוק . בלב השער השני, כאמור, פרקים העוסקים בנקודת מבטם של אנשי המקצוע השונים על החוק ויישומיו המעשיים . הפרק שכתבה אמי פלמור, שהייתה מנכ"לית משרד המשפטים ומנהלת מחלקת חנינות, "מערכת היחסים בין נפגעי עבירה למוסד החנינה : לפני, אחרי ומעבר למתחייב בחוק זכויות נפגעי עבירה", מתאר את המפגש בין החוק לבין מוסד החנינה . מורשעים רבים מבקשים לממש את זכותם לחנינה ופונים לנשיא המדינה להעניק להם חנינה ולשחררם מן הכלא, ולו כ'אסירים ברישיון' . יש לזכור שחוק זכויות נפגעי עבירה מכוון להיטיב עם נפגעי העבירה, אך זאת בלי לפגוע בזכויותיהם של הפוגעים, הניצבים בצידו האחר של החוק . המפגש המתואר הוא הזדמנות לבחון את אחד הצמתים המרתקים שבהם מתרחש מפגש זה, בין מי שנפגע מהעבירה לזכויותיו של מי שגרם לפגיעה . נקודת מפגש זו, שבה בני משפחתם של נפגעי עבירות המתה ונפגעים מעבירות אחרות מבקשים להשמיע את עמדתם ועל פי רוב להתנגד לקציבת עונשם של המורשעים בעבירות אלו או לחנינתם, משקפת את "קרב הזכויות" המדובר וכיצד התוו נפגעי עבירה, הלכה למעשה, את האופן שבו משליך החוק על התנהלות מתן חנינות במציאות . בפרק מומחש כיצד עקרונותיו הכלליים של הרעיון שעומד בבסיסו של החוק לובשים צורה ומתגבשים לידי עיצוב מציאות . הפרק שכתבה בת-עמי ברוט, "יחידות הסיוע לנפגעי עבירה ; פרקליטים כסוכנים לשינוי חברתי", עוסק בהקמתן של יחידות הסיוע לנפגעי עבירה בפרקליטות, כמצוות סעיף 23 לחוק . בפרק מציעה ברוט חשיבה אחרת על הדרך שבה אנו רואים את עבודתם של פרקליטי המדינה בכלל, והפרקליטים המעניקים סיוע לנפגעי עבירה בפרט . מאנשי התביעה הכללית, שתפקידם הקלאסי מאז ומעולם הוא הבאת חשודים לדין לצורך בירור אשמתם, לפרקליטים שנוסף על תפקידם הגנרי, כאמור, עוסקים גם בליווי נפגעי עבירה לאורך ההליך הפלילי ובסיוע להם במיצוי זכויותיהם בהליך . בפרק מתואר כיצד הפרקליטים, ב'כובעם' כמסייעים, מתפקדים כעורכי דין חברתיים ומשמשים למעשה כסוכנים לשינוי חברתי המקדמים מטרות חברתיות . הפרק שכתבה הדס גבריאל-זני, "עוגן, העצמה, שיקום : מענה הוליסטי לנפגעי עבירת המתה באמצעות תוכנית סנ"ה", מתאר את תוכנית סנ"ה פתח דבר 14
|
|