|
|
Page:12
בהכרה בנוכחות הנפגע באולם בית המשפט, במניעת התנהלות פסולה של ההגנה כלפי נפגע העבירה ובמקום שמייחד השופט לנפגע כשהוא מנסח את פסק הדין . השופטת ברון מדגישה את הצורך של השופט היושב בדין לגלות מודעות, גמישות ורגישות, להפנות את המבט אל עבר הנפגעים ולתת מקום וביטוי לקולם . הגישה שמציגה השופטת ברון בדבריה היא דוגמה חשובה ומרתקת למפגש בין בית המשפט העליון לעולמם של נפגעי העבירה ולכוח המעצים והמשמעותי הטמון במפגש זה . בשל חשיבותם נבחרו דבריה של השופטת ברון לפתוח את הספר, ויש בהם כדי להקדים את המאוחר . בספר שלושה שערים, שכל אחד מהם מוקדש לתקופה אחרת בחיי החוק : השער הראשון מוקדש לעבר, השער השני מוקדש להווה, והשער האחרון מוקדש לעתיד . ( 1 ) השער הראשון עוסק בחזון שעמד ביסוד ההכרה הממלכתית בנפגעי עבירה בישראל ובתהליך חקיקת החוק, שהוא נקודת ציון היסטורית של יצירת שינוי, חידוש חברתי ומשפטי במדינת ישראל . ( 2 ) השער השני מתמקד בחיי המעשה . הוא עוסק ביישום חוק זכויות נפגעי עבירה בפועל ומציג את יישום החוק מנקודות מבט מגוונות . בכלל זה, מוצג יישום החוק כפי שהוא נחווה על ידי הנפגעים ואף מכיוונם של העוסקים בתחום : פרקליטים, משפטנים ואנשי טיפול ושטח . ( 3 ) השער השלישי, החותם את הספר, שולח מבט לעתיד, ובוחן את הדרך שבה יש לפעול בעתיד לקידום זכויותיהם של נפגעי העבירה . קולן של מי שהייתה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה יהודית קרפ ושותפתה ענת אסיף פותח את השער הראשון בפרק שכותרתו "החלום ושברו : המסע להכרה ולקידום זכויות נפגעי עבירה" . מחברות הפרק היו בין מי שיזמו וליוו את המסע לחקיקת החוק ופיתוחו של התחום בארץ . הפרק מאפשר היכרות עם חלוצות התחום ועם המהלכים שביססו את התשתית הרעיונית לחוק ואת המודעות לנפגעי עבירה וזכויותיהם, הטיפול בהם ושיקומם . מלאכתן ארוכת השנים, המסורה והעיקשת של קרפ ואסיף איפשרה את השיח המתקדם שאנו מנהלים כיום, בין היתר, בספר זה . הפרק מתאר את הפעילות בישראל על רקע מהלכים שונים בעולם כגון הצהרת האומות המאוחדות בשנת ,1985 הדוחות השונים שנכתבו ותיקוני חקיקה הנוגעים לנפגעי עבירה שחוקקו במהלך פתח דבר 12
|
|
|