|
|
Page:9
בארסנל הזה, לפי מקורות זרים . כל אחת משתי מדינות אלו תחשוש שיריבתה תנחית עליה מהלומה גרעינית . אם יצטיירו שתיהן כמי שעשויות להיקלע למלחמה גרעינית, הן ייאלצו להתמודד עם השלכות שליליות של תדמית זו בתחומים כגון הגירה, השקעות מבחוץ וכד' . כמו כן ניתן להתווכח באיזו מידה עשויה להיות ההנהגה האיראנית פראנואידית, קיצונית, לא רציונלית וחסרת אחריות, עד כדי כך שתהיה מוכנה להסתכן בספיגת מהלומה חסרת תקדים רק על מנת להכות בישראל בנשק גרעיני . יתר על כן, מלחמה גרעינית בין ישראל לאיראן עלולה להתרחש גם בניגוד לרצון של איראן, בגלל הסלמה שתצא מכלל שליטה, טעות בהערכת מצב של ישראל או איראן וכד' . בעת משבר חריף בין ישראל לאיראן ישנו חשש רציני שתתחולל מלחמה גרעינית בטעות, לאור העוינות והחשש ההדדי, היעדר תקשורת ישירה כ"טלפון אדום" וקושי למצוא מתווכים מעוררי אמון בסוגיה כה קריטית . הפרק הרביעי בוחן מרכיבים בעימות בין ישראל לחיזבאללה, דרך התייחסות למלחמת חרבות ברזל . תחילה יש עיסוק בכוונות שני הצדדים ובהמשך ביכולות שלהם, עוצמת האש, לחימה במרחב פתוח ואורבני נגד נ"ט, מטענים וכד', הגנה על העורף וכו' . הפרק החמישי בוחן כיצד איראן השקיעה רבות בסוריה במסגרת המאמץ להציל את אסד וגם כדי להקים שם בסיס איראני, כחלק מהשאיפה של איראן להשיג הגמוניה במרחב . איראן הייתה עשויה לשקול מחדש את המעורבות שלה בסוריה לאור שיקולים כגון העלות הכלכלית הכבדה של מהלך כזה וחיכוך ומשקעים עם אסד . לא בכדי בדצמבר 2024 איראן לא נלחמה בכל כוחותיה כדי להציל את אסד . כל פרק בנוי לפי סדר כרונולוגי או חתך נושאי, כאשר בכל תת-פרק סדר הצגת הדברים הוא לרוב כרונולוגי . הספר מסתמך על שורה של מקורות המופיעים בהערות הסיום . לעיתים ישנן הערות רבות בפסקה כלשהי, אך כמעט תמיד הן מציינות את מקור המידע הסכסוך בין ישראל לאיראן 9
|
|
|