|
|
Page:12
12 יצחק בנימיני ריק [ . . . ] המשורר מילא את הפער הזה . עדיין אין המדע תופס את 2 משמעות ההדחקה" . אם כן, קשרי הגומלין בין הפסיכואנליזה ל"עולם" מתקיימים כל הזמן בשתי רמות המנהלות ביניהן קשרי גומלין : ראשית העולם, על תוצריו החברתיים, הספרותיים והאמנותיים, מגלם ברמות עומק נסתרות רעיונות פסיכואנליטיים, מהווה הוכחה להן ואף עשוי להרחיב ולפתח אותן . שנית, רמות העומק הנסתרות שנחשפות משנות את משמעות תוצרי העולם . כך הפסיכואנליזה הופכת לפרדיגמת-על, שמסוגלת לחשוף את הדינמיקה הנסתרת של תוצרי החברה, האמנות והתרבות . בעשותה כך, הפסיכואנליזה תורמת לדיסציפלינות החיצוניות לה בה במידה שהיא נתרמת מהן . ואכן, בעשורים האחרונים חלו שינויים משמעותיים ביחסים שבין התוצרים התרבותיים והחברתיים לבין הפסיכואנליזה . העמדה הפסיכואנליטית המסורתית שפרויד הרבה להשתמש בה הייתה ניתוח התוצרים מעמדה מפרשת ובעלת סמכות . לדוגמה, הדמויות ועולמו הפנימי של המחבר הפכו למטופלים הנשכבים על הספה, כשתפקיד הפסיכואנליטיקאי הוא לפרש את הדינמיקה הנסתרת ( לקורא ) כאילו הוא, הפרשן, מחזיק במפתח לאמת . עמדה זו מחלחלת גם לכתיבה הפסיכואנליטית הרווחת אצל שותפיו של פרויד וממשיכיו עד המחצית השנייה של המאה ה- 20 . בעקבות שינויים בתפיסת האמת ובעקבות הפוסטמודרניזם, במחצית השנייה של המאה ה- 20 פינתה גישה זו את מקומה לגישה בין- תחומית שלפיה הדיסציפלינות השונות ( לדוגמה, מחקר הספרות ) חולקות מתודולוגיה ומצע חווייתי משותף ומתקיים ביניהן מפגש ודיאלוג פתוח וחי . שינוי זה בחשיבה מהדהד כמובן את השינוי בגישה הטיפולית שהחליפה את תפיסת הטיפול של אובייקט 2 . זיגמונד פרויד, "השיגיונות והחלומות בסיפור 'גרדיווה' של ינסן", מעשה היצירה בראי הפסיכואנליזה , תרגום : אריה בר, תל אביב : דביר, ,1997 עמ' 33 .
|
|