|
|
Page:11
11 הנפש הפרוידיאנית הנחותיה האנטי-מהותניות, את הדגשיה על פרטיקולריות, שפה וחירות, אולי אף את מחויבויותיה החברתיות . היחס למגדר משקף היטב את השתנותה של הפסיכואנליזה כפועל יוצא של שינויים חברתיים . החלוקה הנוקשה לתפקידי "גבר" ו"אישה", שאפיינה את סוף המאה ה- 19 עד אמצע המאה ה- ,20 חלחלה גם לתיאוריות הפסיכואנליטיות שניסחו קטגוריות נוקשות ומקוטבות של אימהות- אבות, נשים-גברים, סטרייטים-הומוסקסואלים . כל סטייה מתבניות אלה נחשבה פתולוגית ויוחסה לארגון אישיות בעייתי . כשהחברה המערבית הפכה לפתוחה יותר וגבולות התפקידים בין המינים היטשטשו מיהרה הפסיכואנליזה לאמץ שינוי זה, לאוורר את תפיסת הדו-מיניות שהייתה נר לרגליו של פרויד, והצמיחה תיאוריות מגדריות חדשות שתואמות לתפיסה החדשה הליברלית ועומדות בראש החזית של החשיבה הביקורתית כנגד תפיסות מגדר שמרניות . אך הפסיכואנליזה לא רק מושפעת וניזונה מהעולם הסובב אותה, תובנותיה מיועדות גם לייצר בעולם זה משמעויות חדשות . כך עשה פרויד כשניסה להסביר יצירות אמנות, תופעות פוליטיות וחברתיות או מיתוסים היסטוריים . מאז פרויד, ביקורות התרבות והאמנות - על כל תוצריהן הרבים - מקבלות כמובן מאליו את הפרשנות הפסיכואנליטית . הפער בין התוכן הגלוי לתוכן הסמוי, בין הידע לאמת, התברר כאמצעי חקירה ראשון במעלה . הרעיון שמה שידוע אינו בהכרח אמיתי ומה שאמיתי אינו בהכרח ידוע, נמצא רלוונטי לחקר הספרות, החברה והפילוסופיה . למעשה, התוצרים האמנותיים והחברתיים התגלו כקרקע נוחה למדי להדגים ואף להוכיח את התובנות העמוקות של הפסיכואנליזה הרבה יותר מהשיטות המדעיות המקובלות . לדוגמה, פרויד כותב : "תיאורו של המשורר או מוצא השיגיון, האם עומד הוא במבחן המדע ? על כך חייבים אנו להשיב את התשובה שאולי אינה צפויה, כי לאמיתו של דבר ולמרבה הצער, המצב הפוך הוא : המדע הוא שאינו עומד במבחנו של המשורר . לגבי המדע פעור עוד חלל
|
|