|
|
Page:10
10 יצחק בנימיני בלי להתעמק בשטחי החיים שמהן הן התפתחו והבנת שטחי החיים האלה היא דלה ללא המבט הפסיכואנליטי . נדמה שה"פנים" וה"חוץ" של הפסיכואנליזה מעמידים בסימן שאלה את ההבחנה בין פנים לחוץ, הן כקטגוריות מהותניות והן בחיי הסובייקט ( הפסיכואנליטי ) . בעת שניסח לראשונה את תורת הנפש, זיגמונד פרויד, בן- נאורות טיפוסי של זמנו, עבד במטריצה אפיסטמולוגית ריאליסטית והצהיר אמונים לתיאוריית ההתאמה של האמת . למרות זאת, במורכבות כתביו ובמורכבות תיאוריו את הנפש האנושית, פרויד פרץ את האופק האפיסטמי של בני זמנו . בניסוחיו התיאורטיים נשזרו תפיסות אמת מגוונות אשר הבהירו שהנפש האנושית אינה 1 אופייה ההטרוגני דורש ניתנת לרישום בשפה הומוגנית אחת ; ריבוי שפות, ואלה התפתחו בפסיכואנליזה הפוסט-פרוידיאנית מתוך שפע זרעי התובנה שהוטמנו בכתביו . גם התובנות הקליניות מעולם לא היו רק "קליניות", מלשון הקיום הקליני כמיקרוקוסמוס מעבדתי . הן התנסחו תמיד על רקע הנחות תלויות הקשר של תרבות וחברה, שזורות בשיח המודע והלא-מודע של הדיאדה הטיפולית . גם בניסיונו של פרויד להבין את המציאות הנפשית באמצעות כלים פסיכואנליטיים, ניסיונו להבין את המצוקה הנפשית, את הנוירוזה והפסיכוזה, את ההיסטריה והאובססיה - אנו מתבוננים כיום מתוך מודעות להשקפות העולם ולפרקטיקות החברתיות שהיו נהוגות בתקופתו . התיאוריות הפסיכואנליטיות נטועות בהקשרן התרבותי- פילוסופי-חברתי . הן ניזונות ללא הרף מהעולם הסובב אותן . ולראיה, כשהפילוסופיה השלטת בעולם הייתה פוזיטיביסטית, לבשה על עצמה הפסיכואנליזה אצטלה פוזיטיביסטית, וכשהפילוסופיה השולטת הפכה לפוסטמודרנית, חשפה גם הפסיכואנליזה את 1 . S . Gadot - Yadlin , Truth Matters - Theory and Practice on Psychoanalysis , Boston : Brill , 2016
|
|
|