|
|
Page:14
14 אורי בירן 6 האוכלוסייה במקום כללה קודם לכן, והיו חלק מקדׄ אא ( נפה ) צפת . גם שבטים בדואיים מקומיים, שני כפרים עם אוכלוסייה ממוצא אלג'ירי ושני כפרים עם אוכלוסייה ממוצא כורדי . האזור מאגם החולה וצפונה לו היה בשלהי התקופה העות'מאנית חלק מנפת מרג' עיון שהייתה כפופה לסנג'ק ( מחוז ) ביירות . רק לאחר שסוכמו וסומנו גבולות המנדט הבריטי והצרפתי ( 1923 ) והמעצמות נפרסו בהתאם ( אפריל 1924 ) , עברו אזורי צפון החולה ואצבע הגליל על אוכלוסייתם לשטח המנדט הבריטי והיו לחלק מנפת צפת . מרבית האוכלוסייה באזור זה השתייכה לשבט אל-ע'וארנה, שהתיישב שם במחצית המאה ה- 18 ( ראו על כך 7 הרחבה בפרק הראשון ) . המרחב הכפרי היהודי באזור התפתח בהדרגה, וראשיתו במושבות העלייה הראשונה שנוסדו בשנים 1882 - 1898 . חלקן עברו כעבור זמן קצר לחסות הברון רוטשילד וחלקן נוסדו על ידו . בהמשך עבר ניהול המושבות לידי יק"א ( 1900 ) , ולאחר מכן לידי פיק"א ( 1924 ) . בעקבות המושבות הוקמו בתקופת מלחמת העולם הראשונה הקבוצות השיתופיות : איילת השחר ( 1915 ) וכפר גלעדי ( 1916 ) . במשך שנים ארוכות נמצא האזור בתחתית סדר העדיפויות של המוסדות היהודיים, 8 בשנת 4391ובמיוחד בכל הנוגע לרכישת קרקעות ולהתיישבות . 6 . גדעון ביגר, ארץ רבת גבולות : מאה השנים הראשונות של תיחום גבולותיה של ארץ ישראל 1840 - 1947 , אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע ,2001 עמ' 45 - ,81 135 - 191 . 7 . איריס אגמון, 'שבטי הבדווים בעמק החולה ועמק בית שאן בשלהי השלטון העות'מאני', קתדרה : לתולדות ארץ-ישראל וישובה , 45 ( 1987 ) , עמ' 87 - 102 . 8 . שלום רייכמן, ממאחז לארץ מושב : יצירת המפה היישובית היהודית בארץ ישראל 1918 - 1948 ; עיון ומקורות , יד יצחק בן-צבי, ירושלים ,1979 עמ' 38 ; יעקב גולדשטיין, 'חידוש רכישת האדמות בגליל העליון המזרחי בתקופת המנדט', בתוך : רות קרק ( עורכת ) , גאולת הקרקע בארץ-ישראל - רעיון ומעשה : קובץ מחקרים , יד יצחק בן-צבי, ירושלים ,1990 עמ' 245 - 264 ; גדעון ביגר, 'תמורות בנוף היישובי בגליל העליון בתקופת המנדט', בתוך :
|
|