|
|
Page:8
8 עיר בלי זיכרון : בין דומיננטיות להגמוניה תרבותית ביחסי שדרות - שער-הנגב ללמוד ולבחון . לצד ההתרגשות מ"מגרש המשחקים" שמצאתי לי והחשיבות של הנושא מבחינתי, לא מעט גורמים אקדמיים יעצו לי לא לחקור את הנושא האתני ואת יחסי עיירות- פיתוח - קיבוצים, מכיוון שמדובר בנושא "נפיץ ורגיש", אשר אם אעסוק בו יהיה לי קשה למצוא אחר כך משרה באקדמיה הישראלית . כיום, לאחר עשור וחצי כמעט, אין כל ספק שניתן למצוא הרבה יותר מחקרים שעוסקים במגוון נושאים בעיירות-פיתוח — מירוחם ומצפה-רמון ועד בית-שאן וקריית-שמונה . בצידם, המחקר על הקיבוצים היה ונותר עשיר ומגוּון . אך מחקר על היחסים שבין עיירות-הפיתוח לבין הקיבוצים או המועצות האזוריות עדיין אין כמעט בנמצא, אם כי לשמחתי שמעתי על התחלות של מחקרים בנושא זה בשנתיים האחרונות . הרצון לחקור את הקשר בין עיירות-הפיתוח לקיבוצים, וביתר שאת בין שדרות לבין המועצה האזורית שער-הנגב, קשור בעבותות לביוגרפיה שלי . מחד גיסא, המקום האישי שלי כיליד שדרות — הקשר שלי אל המרחב, המקום והזהות שעיצבו את ילדותי — היווה יתרון מבחינתי . מאידך גיסא, היה לי קושי עצום למקם את עצמי בעמדה "ניטרלית" ביחס לסיפורי המאבקים בין שדרות לבין המועצה האזורית שער-הנגב, המכללה האקדמית ספיר, עמותת הסינמטק, עמותת "גוונים" וקיבוץ "מגוון" . כחוקר ניצבתי בסיטואציה מורכבת עד בלתי-אפשרית : מצד אחד, מחובתי כחוקר להבין את פעולתם של הסוכנים בתהליך בצורה אובייקטיבית וללא משוא-פנים ; ומן הצד האחר, קיימת בי מידה של הזדהות עם מושאי המחקר, אשר חוו חוויית הגירה קשה מנשוא, שהציבה אותם במקום אחר לגמרי מן המקום שממנו באו מבחינת תרבותם, מעמדם וחייהם . תהליך זה עלה בקנה אחד עם הרצון לספר את ההיסטוריה "מלמטה" ולתת קול לתושבי שדרות, שקולם אינו נשמע כמעט במחקרים אקדמיים לצד הסיפור הנרטיבי הידוע בדבר עלייתם וקליטתם של יהודי ארצות האסלאם, אשר שונה מאוד מן האופן שבו הוא מסופר על-ידי תושבי שדרות . יש לציין כי לצד היותי יליד שדרות, אני מקיים קשר ארוך-שנים עם המכללה האקדמית ספיר והעומדים בראשה . במהלך השנים מילאתי מגוון תפקידים משמעותיים : החל בהיותי רכז פר"ח בשנה ב ללימודי התואר הראשון ; המשך בכהני כיושב-ראש אגודת הסטודנטים, כמנהל עמותת "קולות בנגב" ( המסונפת למכללה ) , כיושב-ראש ארגון הסגל האקדמי וכראש בית-הספר לתקשורת ; וכלה בתפקידי כיום כמרצה בכיר במכללה וכחבר בחבר הנאמנים שלה . כמו שדרות, גם המכללה היא מקום שאני משתייך אליו . שדרות ומכללת ספיר יחד הן עבורי המקום הקרוב ביותר למונח "בית" . לאורך תהליך המחקר והכתיבה ליווה אותי החשש שמא "יאשימו" אותי בחוסר אובייקטיביות, והדבר אף קרה יותר מפעם אחת לאחר שנתתי הרצאה או הופעתי באמצעי התקשורת בנושא . תוך כדי הכתיבה תמיד עמדו לנגד עיניי הפוזיציה שלי ביחס למחקר והפוזיציה שלי ביחס לקוראים שעושים את החיבור בין החוקר, המחקר ומושא המחקר . זה הרי יכול להיות די פשוט : הינה מזרחי, תושב שדרות, שכותב ביקורת על טיב היחסים בין שדרות לשער-הנגב, בין מרכז לפריפריה ובין מזרחים לאשכנזים ; הרי התוצאה או התוצאות
|
|