|
|
Page:13
ד״ר לימור שריר 13 נורמטיבית, לעיתים אף בכוח . לדעתה, חולה הנפש שבוי עדיין בידי התפיסה והתבונה של החברה . הסופרת מתבוננת בעולם הרפואה דרך יצירות הלקוחות מהספרות העולמית, וכן דרך מחזות ויצירות קולנועיות . היא עורכת דיון מעניין במובאות מכתביהם של רופאים שהיו גם סופרים : אנטון צ'כוב, אכסל מונתה, ארצ'בלד ג'וזף קרונין, וויליאם קרלוס ויליאמס, מיכאיל בולגקוב, יאנוש קורצ'ק ועוד . תשומת לב מיוחדת מוקדשת לספרו המונומנטלי של אלבר קאמי, הדבר, שבו מוצג הרופא, דוקטור רייה, כדמות מוסרית בעליל הנאבקת על חובתה לטפל בחולה כנגד עמדת החברה ומוסדותיה . התמקדותה של המחברת בנקודה זו — יחסי רופא-חולה-חברה — תופסת את השור בקרניו ומדגישה את הדילמה המוסרית הבסיסית של הרופא : האם מלחמתו מוצדקת ומחויבת גם כשנדמה שאפסו סיכויי ההצלחה ? המחברת מקשרת בין נקודת המוצא האקזיסטנציאליסטית של קאמי לבין התפיסה המוסרית של היהדות, אשר לפיה כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא, וכל המאבד נפש אחת מישראל כאילו איבד עולם מלא . נקודת התייחסות שונה לדילמה זו עולה במחזה אויב העם מאת הנריק איבסן . דבקותו של ד"ר שטוקמן באמת הרפואית מובילה אותו למאבק באזרחי העיר, עד כדי הפיכתו ל"אויב העם" . "ולמרות הכול נוע תנוע" — הוא יאמר את האמת שלו . ביצירה זו האמת והיושרה המוחלטים של הרופא מתעמתים עם הפשרה שבמציאות, והרופא — בשל תחושת השליחות שלו המלווה בתחושת קורבנות — מתחיל לפתח רגשות ניטשיאניים — תחושה שהוא נעלה, אדם עליון . בדומה לתפיסת המדינה של אפלטון, הרופא חש שהזכות להחלטות אמורה להיות מוקנית לו בלבד, ושהוא אלמותי . נושא זה קשור לאסימטריות שביחסי רופא-חולה הנדון רבות בספרות כמו גם בשער העוסק באתיקה רפואית ובמנגנונים של חוקים ותקנות האמורים להסדיר את יחסי רופא-חולה, כולל חוק זכויות החולה, ובהתייחסות המשפטית למוות ולהמתות חסד . המחברת עוברת עם קאמי לטפל בבסיס הקיומי המרכזי של מקצוע הרפואה . " Primum non nocere ", כך נפתחת השבועה ההיפוקרטית . כלומר, בראש ובראשונה — אל תזיק . זוהי שאלת החיים והמוות, שכן לא זו בלבד שזו השאלה העיקרית של הרפואה, אלא היא עומדת בבסיס יצירתה הספרותית של המחברת, שהרי החיים והמוות הם מרכז הספרות והאומנות . המילה "אומנות" בעברית גזורה מהמילה "אומן", והמילה "אומן" מהמילה "אמת" . לפיכך, הרופא העוסק בענייני החיים והמוות והסופר במיטבו, העוסק בחיים ובמוות — הם הם המהווים בסיס לקיום החוויה האנושית . הלחימה של הרופא במוות, גם אם זו תהיה ללא סיכוי, ונשיאת דגל החיים של הסופר נגד אימת המוות, וגם
|
|