|
|
Page:12
פתח דבר 12 ההשתקפויות של נושאים אלו כפי שבאו לידי ביטוי בשבועות הרופאים השונות, החל מהקורפוס ההיפוקרטי וגלנוס, וכלה בהתפתחותן בתרבות היהודית והעברית . נושאים נוספים שאליהם המחברת מתייחסת בספר הם התפתחות תפיסת החברה לגבי המוח בעידן העתיק ועד ימינו, ההיסטוריה של השיגעון ועוד . קוראי הספר יופתעו להיווכח כי דילמות שהעסיקו את הרופאים במהלך ההיסטוריה רלוונטיות גם בימינו . הספר מכיל דוגמאות רבות לדילמות שביחסי רופא-חולה בטקסטים של סופרים קנוניים וידועים בסצנת הספרות המקומית והעולמית . מחקר מקורי ומרתק עורכת הסופרת בייצוג הרפואי ביצירותיהם של א . ב . יהושע, עמוס עוז, חיים באר, דן בניה סרי ואלי עמיר, והיא אף מתייחסת לעולם הרפואה המתואר ביצירות פרי עטה . מעניינת במיוחד התייחסותה הרב-ממדית של המחברת לדמותו של הרופא, הנבחנת בספר דרך נקודות מבט היסטוריות, אתיות, ספרותיות ופואטיות, כאשר לצד ההיבטים ההומניסטיים, האידיאולוגיים, האלטרואיסטיים והגדולה שבדמותו ( למשל, הרמב"ם ) נבחנת ביקורת על דמותו החוטאת בחטא ההיבריס ( עגנון ) , על "הטוב שברופאים לגיהנום" ( תורה ותלמוד ) , על פחדיו וחוסר הביטחון שהוא מפגין בעת הטיפול בחוליו ( בולגקוב ) , על מצב בריאותו ( רבלה ) , על חמדנותו ( מולייר ) , על נטייתו הפטרנליסטית ( קרלוס ויליאם ) , על אכזריותו ( פוקו ) ועוד . באופן זה, המחברת מרחיבה את תחום המחקר לא רק לדמותו של הרופא בעיני מטופליו, אלא גם לשאלה כיצד היא נבחנת בעיני עצמו ובעיני החברה בתקופות היסטוריות שונות . המחברת מקדישה שער מיוחד לנושא הרופאים בתקופת מלחמת העולם השנייה . בשער זה מנתחת המחברת את דמותו של הרופא בשואה : לצד הרופא שדבק בשבועת היפוקרטס, נולד סוג אחר של רופא, הבוגד בשבועתו ובייעודו והופך למרצח . נושא זה כבר נדון בספר קודם של המחברת הבית על האגם, ספר שבו היא מתארת את דמותו של רופא אוסטרי לא יהודי בתקופת ה"אנשלוס", המתלבט ומתחבט בבעיות של מוסר ומצפון, בשיגעון האישי ובשיגעון הקולקטיבי . שער רחב יריעה במיוחד עוסק בפסיכיאטריה . לצד סקירה היסטורית והתייחסות מעמיקה שמופיעה בספר מצד בכירי התחום, מופיעה התייחסות לאסכולת ה"אנטי-פסיכיאטריה", המציגה את הממד האחר בבחינת תחום מורכב זה . המחברת ממחישה כיצד — למרות ההתקדמות שחלה בתחום חקר מחלות הנפש על בסיס המודל הביו-רפואי הכולל ועל בסיס היבטים הגנטיים והכימיים של המחלה — הרי שגם כיום כל חברה נוהגת על פי נורמות, השקפות עולם, אמונות וכללי התנהגות המתאימים לה, המסדירים את החיים בצוותא והמגדירים את שפיותה . סטייה ממערכת נורמטיבית זו מהווה איום על החברה, המגיבה בדחייתם ובאכיפת הערכים הנראים בעיניה כהתנהגות
|
|