|
|
Page:14
עת ע בתב : רתאצאו םאותב אסבאקב ינאתם הםותאו אתואצרה 14 חיים תקינים . הכעס על המחלה שאינה ניתנת לריפוי מתחלף ועובר לכעס על הרופאים שאין לאל ידם להושיע, או על הרפואות שאינן מרפאות ולעתים מזיקות ומחמירות את המצב, ולא פחות – על מערכת הבריאות, שבהחלט לא נעים להיות בתוכה . אלה רק חלק מן ההסברים ליחס העוין, בספרות הכללית והעברית, לדורותיהן, לרופאים, לרפואות, לממסד הרפואי . אם יש הכללה שיש לה כמעט תוקף של חוקיות, הרי היא זו שלפיה הכותבים על מחלות, רופאים, רפואות ובתי חולים, התנסו בחוויות אלה באופן אישי, או באמצעות הקרובים אליהם ביותר . או שהם עצמם חלו, או שנחשפו למחלה באמצעות בני משפחתם הקרובים, והיו במגע קרוב עם רופאים, בתי חולים ומוסדות רפואיים . זוהי תמיד כתיבה אישית כתוצאה מחוויה אישית עזה, מרכזית וחריפה מאוד, בין אם היא מתוארת בגוף ראשון ובין אם היא מתוארת בגוף שלישי . מכיוון שאין מי שלא נחשף למחלה, הרי זה נושא שכיח אנושי - כללי קבוע בספרות . ג . רופאים, חולים ורפואות בספרות – ההתחלות איתור נקודת ההתחלה של כל נושא היא חשובה מאוד להבנת המשך התפתחותו והשתלשלותו . איתור נקודת ההתחלה של כל נושא היא תמיד קשה ובעייתית, וכמעט תמיד יש ראשון לראשון . ובכל זאת, יש הכרח לעסוק בכך . רופאים, חולים ורפואות נזכרים, כידוע, כבר במקרא, ולאחר מכן לאורך כל ספרות הדורות, לרבות בשירת ימי הביניים . ספרות ההשכלה, שהניחה את היסודות לספרות העברית החדשה, לרבות הספרות העברית בדורנו, לא הניחה ידה, כצפוי, מנושא שכיח ו"לוהט" זה . בין סופרי ההשכלה היו גם רופאים שהוסיפו את נקודת המבט שלהם לעיצוב הנושא . ספרות ההשכלה הושפעה ממסורת תיאורי הרופאים והרפואה בספרות העברית, אבל גם, ואולי בעיקר, בספרות העולם, לרבות הסטריאוטיפים השליליים, שליוו תיאורים אלה . אחת הדוגמאות הבולטות, אם להזכיר אחת מהרבה מאוד, היא המחזה האחרון של המחזאי הצרפתי מולייר ( 1622 - 1673 ) , שחלה בשחפת בגיל ,43 החולה המדומה ( 1673 ) . כאמור, העובדה שהסופר הוא גם רופא אין פירושה שיתייחס מלכתחילה לנושא בצורה שונה מסופרים שאינם רופאים . כלומר, גם סופר שהוא רופא משמיע ביקורת קשה על הרופאים ועל הרפואות, לא פחות ואולי אף יותר מסופרים שאינם רופאים . ייחודן הספרותי של יצירות הספרות שנכתבו בידי סופרים - רופאים הוא אולי בכך שעולם הדימויים של סופרים - רופאים אלה לקוח מתחום הרפואה המוכר להם היטב, שהוא עולמם הנפשי . אחד הסופרים הבולטים הראשונים בספרות ההשכלה, שאם לא היה ראשון הרי השפיע מאוד על הבאים אחריו, הוא הסופר הרופא, הסאטיריקון, ד"ר יצחק ארטר ,
|
|